Connect with us

ניהול סיכונים

ניהול סיכוני מטבע בצל משבר קורונה

Published

on

המשבר החריף שהתחולל בשווקים עם פרוץ נגיף הקורונה, השפיע על כל ההיבטים הפיננסיים שקשורים לניהול העסק, להלן סקירה קצרה שתכליתה לתת כלים לחברות לנהל את סיכוני המט”ח שלהם בתקופה של אי-ודאות. הצירוף של תנודות חדות בשערי החליפין לצד ניהול תזרים בסביבה משתנה מציב בפני חברות אתגרים ייחודיים המדגישים בראייתנו את הצורך להתנהל על בסיס מתודולוגיה סדורה – אשר תכליתה להפחית את אי-הודאות, לאפשר לחברה לנצל הזדמנויות שוק ולייצר “שקט תעשייתי” בהיבט שערי החליפין לחברות אשר סובלות מאי-ודאות עסקית גם ללא מרכיב זה.

תנודתיות חריגה במיוחד

משבר נגיף הקורונה, האחראי על ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית העולמית – ממנה סובלות במיוחד המדינות המפותחות – משפיע גם על שערי החליפין. האופי הפתאומי של המשבר, לצד אי-וודאות באשר למועד סיומו, מגבירים את תנודתיות שווקי המטבע.

לפני המשבר סביבת שער החליפין בישראל אופיינה ע”י מגמה עקבית וממושכת של התחזקות השקל מול סל המטבעות. במוקד התנודות שחלו לאחרונה  – החלשות מהירה של השקל מול הדולר והאירו, ולאחריה תיקון חד.

ניתן להבחין, כי התנודה הגדולה מקורה בשקל – שכן התנודה שהפגין מול הדולר והאירו גדולה משמעותית מזו של שער החליפין אירו/דולר. לעומת זאת, התנודה בשער האירו/דולר חיזקה את הדולר (שהינו “חוף מבטחים” למשקיעי העולם) בפרוץ המשבר, וחיזקה את האירו עם התקדמות המשבר.

מה עמד מאחורי הפיחות החד של השקל?

לכאורה, הכלכלה הישראלית לא הייתה אמורה להיפגע באופן יוצא דופן בהשוואה לזו האירופית או האמריקאית ממשבר הקורונה. אם כבר, הכלכלה הישראלית פחות תלויה בצריכה פרטית ביחס לכלכלות מפותחות אחרות, בהתאם לא הייתה אמורה להרגיש את הפגיעה מהמשבר באופן חד כמותן.

כפי הנראה, היציאה המאסיבית של דולרים מהשוק הישראלי (שגרמה לבנק ישראל להתערב באופן חריג פעמיים תוך הזרמה מאסיבית של דולרים למערכת הבנקאית בארץ) קשורה להתפתחויות בשוק ההון. כפי הנראה, התנודה החדה בשער החליפין נתמכה ע”י חיסול של השקעות של בנקים זרים בשוק ההון הישראלי – המרתם לדולר והעברתם לחו”ל.

זהו גרף המצביע על הקשר ההופכי המובהק שבין שער הדולר/שקל למדדי המניות.

גרף זה מראה שהתמורות בשער החליפין ההופכי (שקל/דולר – המסומן בקו הלבן) חופפות, פחות או יותר, את השינויים בשווקי המניות (ת”א 125 – הקו הצהוב, S&P500 – הקו הכתום). בהתאם, במידה ותמשיך התייצבות השווקים ואף התאוששות, יש לצפות ולראות את השקל שב להתחזק.

שער האירו-שקל נגרר אחרי שער הדולר-שקל

מאז ומתמיד שער האירו/שקל נקבע במידה רבה דרך הדולר, המשמש כ”מטבע מעבר” בין השניים. כלומר, הנזילות של הדולר מול השקל היא גבוהה יותר מזו של האירו מול השקל- ועל כן שער האירו-שקל נקבע כשער המוצלב שבין הדולר/שקל והאירו/דולר. כפי שניתן לראות לעיל, התנודה של השקל מול הדולר הייתה חריפה הרבה יותר מזו של הדולר מול האירו – ובמונחי אחוזים אף מיתנה אותה כשבאים לבחון את האירו מול השקל.

לא רק שער החליפין הושפע באופן חריף מהמשבר

מעבר להשפעה הניכרת לעין של השינוי בשערי החליפין, חלו עוד מספר שינויים בסביבה הכלכלית, שהחשובים שהם:

ירידה של הריבית (גם קצרת הטווח וגם ארוכת הטווח): כתגובה למשבר הוריד ה”פדרל ריזרב” את הריבית הדולרית באופן חד בכ-1.5% בשתי פעימות, לרמה של 0%-0.25%. במקביל, התשואות על אגרות החוב הממשלתיות (הדולריות, הנקובות באירו והשקליות) גם הן ירדנה לרמות שפל היסטוריות – כאשר המשקיעים בשוק ההון מחפשים חוף מבטחים באג”ח הממשלתי. מעבר להשפעות ארוכות טווח על שערי החליפין, – ברמה המיידית, צעדים אלה שינו את משטר שערי החליפין העתידיים של צמדי המטבעות, בדגש על הדולר-שקל. אם בעבר שער החליפין העתידי (Forward) של צמד הדולר/שקל היה נמוך מהשער הנוכחי (spot) באופן משמעותי בגלל הפרש הריביות בין הדולר לשקל – הרי שכעט הפרש זה הצטמצם מאד. מצב עולם זה, הצפוי להתמיד גם אל מעבר לתקופת המשבר, מייצר סביבת גידור נוחה יחסית ליבואנים.

שינוי ברמת התנודתיות (Volatility) – התנודתיות (סטיית-התקן של שערי החליפין) עלתה באופן חד במהלך המשבר, כתוצאה מהעלייה באי-וודאות בשווקים. מבחינה פרקטית, עליה בתנודתיות “מייקרת” את עריכת העסקאות באופציות לגידור שערי המטבע. כפי הנראה, עליה זו תתמיד כל עוד יימשך המשבר, אולם תחזור לרמתה ה”נורמאלית” די מהר לקראת סיומו.

התפרצות אינפלציונית – על הזרמת הכסף המאסיבית לשווקים (באמצעות בנקים מרכזיים וממשלות), בהיקף של טריליארדי דולרים, עדיין לא זכינו לעליה משמעותית באינפלציה בפועל או לציפיות לאינפלציה. בהיבט זה, בנק ישראל וממשלת ישראל הם פחות “נדיבים” מאשר עמיתיהם בארה”ב ובאירופה. לכן, אם תהיה התפרצות שכזו, להערכתנו היא תשפיע בראש ובראשונה על שווקים אלה – אך גם תחלחל למשק הישראלי. דבר זה, בצירוף הריבית הגבוהה יחסית של השקל – צפוי להיות גורם מרכזי שיתמוך בהתחזקותו בתקופה שלאחר סיום המשבר.

סטיות תקן היסטוריות וגלומות (דולר-שקל)

העליה בסטיות התקן לחודש (סטיות התקן הגלומות – קן לבן, היסטוריות בפועל – קו אדום) היא מובהקת.

מהם הלקחים העיקריים שניתן להפיק ממצב זה?

לקח א’: מסוכן להתבסס על תחזיות של אנליסטים.

המהלכים האחרונים של שערי החליפין בצל מ שבר הקורונה עומדים בניגוד לתחזיות מרבית האנליסטים, אשר העריכו שמה שהיה הוא שיהיה. ניתן לראות זאת בבירור בריכוז התחזיות כפי במפרסם ה”בלומברג”, בהם השינוי האחרון “פוספס”. לפי מיטב ניסיוננו, האנליסטים לרוב מתקשים לחזות שינויים חדים בשערי החליפין.

כפי שניתן להיווכח מטבלה זו (שנלקחה זמן קצר לפני פרוץ המשבר) השינוי הקיצוני האחרון אפילו לא נכנס במסגרת שינויי הקיצון החזויים של האנליסטים השונים.

לקח ב’: גם אירועים לא-סבירים מתממשים.

התנודה האחרונה חרגה ממתחם הסבירות. כלומר, ההסתברות הסטטיסטית להתרחשותו בעוצמה כזו בפרק זמן קצר כל כך, בהינתן פרמטרים של השוק שהיו ידועים לנו בשבועות האחרונים (שערים, סטיות תקן, ריביות וכדומה) היא נמוכה מ-5% (על פי ההגדרה היבשה, התרחש “אירוע קיצון”). אף על פי כן, התנודה החזקה קרתה.

לקח ג’: ניהול סיכונים נכון ועקבי יכול לטפל לתת מענה לשינוי חד בשערי המטבע גם במצבי קיצון.

תמיד לאחר תנודה חזקה קיימת אי-ודאות רבה בשוק. לא ברור כמה זמן ימשך משבר זה ומה תהיה עוצמתו המלאה. ברור שכל עוד הוא נמשך תימשך גם התנודתיות המוגברת של שווקי המטבע. במצב עניינים זה, על חברות לפעול בזהירות בעת ביצוע פעולות גידור. עם זאת, חברות אשר כבר מיישמות תכנית ניהול סיכונים סדורה יכולות לנצל את ההזדמנויות שהמשבר הזה מעניק להן – ובראשן גידור בשערים אטרקטיביים וכן יכולת לממש עסקאות גידור קיימות ברווח.

לשיחה עם מומחה

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

הירשם לניזולטר

אסטרטגיות גידור

ניהול פעילות מט”ח בעולם של מלחמת מטבעות

Published

on

בשבוע החולף שוק המט”ח עמד בפני מאורע היסטורי כאשר האירו ירד לשווי נמוך מהדולר לראשונה מאז שנת 2002 ונסחר סביב 0.999 דולרים. ההתרסקות של האירו מול הדולר נובעת משתי סיבות מרכזיות: האחת היא הריסון המוניטארי המשמעותי בו הבנק המרכזי בארה”ב נוקט – שמגדיל את האטרקטיביות של המטבע האמריקאי ומרחיב את פערי הריביות בין ארה”ב לאירופה. הסיבה המשמעותית השנייה היא משבר האנרגיה עמו מתמודדת אירופה כתוצאה מהמלחמה בין אוקראינה לרוסיה המייצר חששות ממיתון ביבשת.

האירו ירד לשווי נמוך מהדולר לראשונה מאז שנת 2002 ונסחר סביב 0.999 דולרים במהלך השבוע החולף:

מקור: בלומברג, נכון לתאריך ה-17.07.2022

נשאלת השאלה מדוע הבנק המרכזי באירופה (ECB) אינו לוחץ על הגז ומתחיל בתהליך העלאות ריבית מהיר על מנת למתן את קצב עליית המחירים ולחזק את המטבע? התשובה לכך היא החשש כי העלאות ריבית אגרסיביות מדי יקפיצו את תשואות האג”ח במדינות הפריפריה באירופה, יגרמו למשבר חובות בדומה לשנת 2011 ויעמיקו עוד יותר את המשבר הכלכלי ממנו סובלות המדינות ביבשת.

עם זאת, חשוב להדגיש כי אם ה-ECB לא יפעל במהרה על מנת לבלום את ירידת האירו, אנחנו צפויים לראות את היחלשות המטבע האירופאי מעמיקה עוד יותר: רק ביום רביעי האחרון נתוני האינפלציה בארה”ב זינקו ל-9.1% בחודש יוני, הרבה מעבר לתחזיות המוקדמות – מה שהעלה את הסבירות כי הפד עלול להעלות את הריבית בכ-1.0% בהחלטת הריבית הקרובה ולהעמיק עוד יותר את פערי הריביות בין אירופה וארה”ב.

חשוב לציין כי אירופה איננה היחידה שנפגעת מההתחזקות של הדולר: בעולם שבו לא מעט מדינות מתמודדות עם שיעורי אינפלציה שוברי שיאים, פיחות המטבע המקומי מול הדולר מגביר את הלחצים האינפלציוניים על ידי התייקרות המוצרים המיובאים ודוחף את הבנקים המרכזיים לעלות את הריבית על מנת לחזק את המטבע, מה שמייצר “תיסוף תחרותי” בסביבה הגלובלית, או במילים אחרות- מלחמת מטבעות חדשה.

התיסוף התחרותי מייצר מצב עולם חדש בו עסקים החשופים לתזוזות המט”ח נהנים הן מהזדמנויות לאור השינויים בשערי החליפין לצד לא מעט סיכונים שנוצרים מהתנודתיות הגבוהה בשוק המט”ח. כך למשל, יצואנים אירופאים המייצאים סחורה לחו”ל ומקבלים תקבולים בדולר, יכולים ליהנות מפיחות המטבע האירופאי לעומת יצואנים ישראלים שמוכרים סחורה באירופה ונפגעים מהיחלשות האירו מול השקל.

על מנת לאתר הזדמנויות ולהימנע מסיכונים בניהול פעילות המטבע, ניתן להיעזר במודל הגנות דינאמי שנתי המתבסס על שער התקציב של החברה, הנקבע בתחילת שנה קלנדרית, עבור 12 החודשים הבאים. למודל גידור דינאמי ישנם יתרונות רבים שהמרכזי מבניהם הוא היכולת שלו לבנות מתווה אסטרטגי לניהול פעילות המטבע של החברה ולייצר מדיניות גידור דינאמית לפני תזוזות השוק, שמותאמת באופן אישי לתזרים המזומנים השנתי.

המודל נתמך במספר רב של פרמטרים כמו שע”ח, אופק מימוש תזרים המזומנים הצפוי, סכומים ועוד סדרת פרמטרים עסקיים וכלליים ומספק מענה ברור וחד לשאלות שעולות בקרב עסקים החשופים למט”ח, כגון “מהו אחוז החשיפה שעלינו לגדר בכל רבעון?”, “באילו כלים פיננסיים עלינו לבחור?” “מתי לבצע עסקאות?” ו”כיצד לבטא את שער התקציב בתכנון מערך ההגנות אם בכלל?”.

בעזרת המודל ניתן לצמצם את הסיכון של “רדיפה אחר השוק”, לקבל המלצות ואיתותים לעיבוי מערך הגידור שנקבעים מראש לגבי טווח שע”ח שישרור בשוק באותה עת ובמקביל להיערך מראש לשיעורי הגידור המומלצים לשנה הנוכחית.

לשיחה עם מומחה

Continue Reading

הגנות מטבע

היחלשות השקל- תיקון זמני או שינוי מגמה?

Published

on

בשבוע החולף השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו. שער הדולר- שקל חצה את רף ה-3.52 בסוף השבוע האחרון ושבר שיא של שנתיים, בעוד שער האירו- שקל נסחר סביב 3.67 ורשם שפל של כחצי שנה.

אין ספק שהתנודתיות החריפה בשוקי ההון ובפרט בשוק המט”ח מייצרים תנודות חדות בשערי החליפין, אך כשבוחנים את התנהגות המטבע המקומי במספר החודשים האחרונים ניתן לראות בבירור כי תיסוף המטבע שינה כיוון, כאשר השקל רשם פיחות של 13.4% מול הדולר מתחיל השנה.

שער הדולר-שקל מתחילת השנה:

מקור: בלומברג, נכון לתאריך ה-03.07.2022

נשאלת השאלה האם היחלשותו של השקל בחודשים האחרונים נובעת מהפיחות של השקל מול הדולר או מהתיסוף של הדולר מול רוב מטבעות העולם? הרי בסופו של יום, הריסון המוניטארי האגרסיבי של הפד הגביר את הביקוש לדולר ותרם להתחזקות המטבע האמריקאי הן לאור הירידות החדות בשוקי המניות שהגבירו את הביקוש למזומן בקרב המשקיעים והן לאור פערי הריביות שנפתחו בין ארה”ב לבין שאר הסביבה הגלובלית.

עם זאת, כשבוחנים את המגמה בכיוון המטבע המקומי מול האירו, ניתן לראות תנועה דומה לזו של צמד המטבעות דולר- שקל, כאשר בחצי שנה האחרונה, השקל נחלש מול האירו בכ-6% אחוזים. נזכיר כי המלחמה באוקראינה פגעה בפעילות הכלכלית באירופה ותרמה לא מעט להיחלשות האירו, שנמצא ברמות שפל מול הדולר ולכן היינו מצפים לראות דווקא מגמה הפוכה בצמד המטבעות אירו-שקל.

שער האירו/ שקל מתחילת השנה:

מקור: בלומברג, נכון לתאריך ה-03.07.2022

כשבוחנים את האינדיקטורים הכלכליים נראה כי גורמי היסוד עדיין מצביעים על חוזקתה של הכלכלה בישראל מה שדווקא צפוי לתת רוח גבית להתחזקות המטבע: שיעור האבטלה ממשיך לרדת ומצביע על שוק עבודה הדוק, הגירעון המצטבר ב-12 חודשים האחרונים ירד בחודש מאי ל-0% מהתמ”ג ורשם את הרמה הנמוכה ביותר מזה 14 שנים וקצב הצמיחה השנתי עומד על 9.0%.

אם כך, מה בכל זאת גורם להיחלשות של המטבע המקומי? להערכתנו, ההסבר המרכזי לשינוי הכיוון בשקל הוא חוסר הוודאות של המשקיעים בנוגע להמשך תוואי העלאות הריבית של בנק ישראל. הרי בסופו של יום, פעולות הריסון המוניטארי האגרסיביות בסביבה הגלובלית נובעות משיעורי אינפלציה חסרי תקדים שחוצים בחלק מהמדינות את ה-8%. בישראל, אומנם שיעור האינפלציה נמצא מעל יעד יציבות המחירים של הבנק המרכזי, אך אין ספק שעם שיעור אינפלציה שעומד על 4%, האינטרס של בנק ישראל ללחוץ על הגז בקצב העלאות הריבית בארץ נמוך יותר משאר הבנקים המרכזיים ברחבי העולם.

ראיה לכך ניתן לראות בפערים בין עקומי הריביות בשוק המק”מ המייצג את ציפיות שוק ההון לריבית העתידית לבין שוק התלבור המייצג את ציפיות הבנקים לריבית העתידית ב-12 החודשים הקרובים:

מקור: בלומברג, נכון לתאריך ה-03.07.2022

הפער בין ציפיות הריבית בשוק הבין-בנקאי לשוק ההון ממחיש את אי-הודאות בה נמצא השוק הישראלי באשר למתווה העתידי של הריבית. זהו סימן שהשוק הישראלי עדיין לא השתכנע שבנק ישראל מראה רצינות באשר לכוונתו להעלות את הריבית באופן משמעותי. מנגד, מתווה העלאות הריבית של הפד מגביר את החשש לגבי פערי הריביות בין ישראל לבין ארה”ב שהולכים ומתרחבים מה שמקטין את הביקוש למטבע המקומי וגורם להיחלשותו.

בשורה התחתונה, בטווח הקצר קיימת סבירות כי נמשיך לראות היחלשות מסוימת במטבע המקומי עד להתבהרות מתווה הריבית בישראל. עם זאת, בטווח הארוך, היציבות הכלכלית בישראל צפויה לתמוך בשקל וההערכה היא כי הוא ישוב להתחזק. בהמשך לכך, לאור סביבת השוק הדינאמית, ליצואנים ויבואנים שחשופים לתזוזות המטבע כדאי לבחון פעולות לצמצום הסיכונים משינויי שער ובמקביל להיעזר בפיקדון דולרי מובנה שיכול להניב תשואה על יתרות המזומן.

לשיחה עם מומחה לניהול סיכונים

Continue Reading

טיפים וכלים

כיצד התנאים הפיננסים משפיעים על המרווחים בשערי המט”ח?

Published

on

משבר הקורונה, המלחמה באוקראינה והריסון המוניטארי ברחבי העולם יצרו מציאות חדשה בה הנכסים הפיננסים בשוק ההון ובשוק המט”ח בפרט נסחרים בתנודות חזקות. ימי מסחר שנפתחים במגמה חיובית בשוק המניות וננעלים בירידות של 4% הפכו לחלק מהשגרה שלנו וזאת לצד פערים משמעותיים בין שערי פתיחת המסחר בשוק המט”ח לבין שערי הסגירה.

לתנודות החזקות בשוק המט”ח ולסטיות התקן הגבוהות בשערי החליפין ישנן השלכות רבות על המסחר במט”ח כאשר המהותית מבניהן היא הפערים שנפתחים בין שערי הקנייה לבין שערי המכירה של צמדי המטבעות. פערים אלה נובעים בדרך כלל מהשפעות מאקרו כלכליות כמו החלטות ריבית, בחירות ומלחמות שמגדילים ומקטינים את היקף הנזילות בשוק.

נסביר בקצרה כי שער הקנייה (ASK) הינו השער שבו קונה המט”ח ישלם עבור צמד המטבעות אותו הוא מעוניין לקנות כאשר שער המכירה ׁ(BID) הינו השער שבו מוכר המט”ח יקבל כאשר ימכור את צמד המטבעות לקונה וההפרשים הקיימים ביניהם נקראים “פיפס” (PIPS) . הפרשים אלה מייצגים את המרווח (SPREAD) בין מחיר הקנייה לבין מחיר המכירה של צמדי המטבעות והוא למעשה מייצג את עלות העסקה- ככל שהמרווח צר יותר עלות העסקה נמוכה יותר, ולהיפך.

כך למשל, בהנחה ששער הקנייה של צמד המטבעות EUR/USD עומד על 1.28007 ואילו שער המכירה עומד על 1.28021, הרי שהמרווח ביניהם עומד על 1.4 פיפס.

המרווחים בשוק המט”ח הינם דינמיים, משתנים בתדירות גבוהה ומושפעים מכמות הביקוש וההיצע בעסקאות קנייה ומכירה של שערי חליפין. בתנאי שוק קיצוניים, כמו משברים כלכליים ותקופות של אי ודאות, סביר שנראה את המרווחים בין שערי הקנייה לשערי המכירה מתרחבים לאור הנזילות הנמוכה שקיימת בשוק. דוגמא לכך אפשר לראות לפני פרסום נתוני מאקרו כלכליים משמעותיים כמו החלטת ריבית בארה”ב או פרסום מדד מחירים לצרכן בישראל אז המשקיעים יעדיפו להמיתן עם עסקאות המט”ח עד פרסום הנתונים, מה שיגרום לנזילות נמוכה בצמד המטבעות דולר/ שקל לדוגמא ולהתרחבות במרווחים בין שערי הקנייה לשערי המכירה.

בהמשך לכך, ניתן לראות כי קיימת קורלציה בין המרווחים בין שערי הקנייה והמכירה של שערי החליפין לבין סטיות התקן: ככל שסטיות התקן בצמד המטבעות עולות, המרווחים מתרחבים ולהיפך.

מרווחים בדולר/ שקל מול סטיות תקן ב-3 חודשים האחרונים:

מקור- בלומברג

שערי הקניה והמכירה בעסקאות המט”ח מצוטטים על ידי עושי שוק– גופים פיננסים גדולים ובנקים אשר עיקר הכנסתם נובעת ממרווחי הציטוט. לכל עושה שוק קיים מודל חישוב ציטוטים משלו והוא בדרך כלל משמש כצד בעסקה מול הלקוח ונוקב במחיר בו הוא מוכן לסחור, כלומר איכות ההצעה שמקבל הלקוח מעושה השוק נובעת ממניעים עסקיים ומשיקולי כדאיות של אותו גוף פיננסי. בסופו של יום, ככל שהמרווח בין ציטוטי המכירה והקניה של מטבע קטן יותר, כך נהנה הלקוח מתנאי עסקה טובים יותר אל מול עושה השוק. במקביל, היכולת לבצע התמחרות ולקבל ציטוטים אופטימליים בין עושי שוק שונים יכולה להפחית את עלויות העסקה של הלקוח באופן משמעותי לאורך זמן.

כיום ישנם ברוקרים המשמשים כסוכן של הלקוח בשוק המט”ח הרחב שתפקידם לחפש את המחיר הטוב ביותר בשוק, לזהות הזדמנויות ואיומים בשערי החליפין אליהם הלקוח חשוף ולבצע עסקאות מטעמי הלקוח. לצד זאת, ההתפתחות הטכנולוגית בענף הפינטק הצליחה לשדרג את התנהלות הלקוחות הפרטיים והעסקיים בעולם המט”ח ומאפשרת ללקוחות לבצע אופטימיזציה של ציטוטים מעושי שוק שונים. היתרון המרכזי של ההתקדמות הטכנולוגית במט”ח בא לידי ביטוי באופן מובהק בתקופות בהן השוק תנודתי, אז הלקוחות יכולים להיעזר במנגנוני התראה ודיווח ולקבל איתותים בזמן אמת על תנועות בשערי החליפין ולבצע באופן עצמאי פעולות אונליין.

לשיחה עם מומחה ומנהל סיכונים

Continue Reading

הפופולריות

כל המידע המוצג בדף זה, בין אם בצורת מאמרים, קטעי וידאו, פרסומים, טוקבקים או מדיה דיגיטלית/אלקטרונית אחרת, לרבות קישורים לאתרים חיצוניים, הינו מידע כללי בלבד. המידע המפורסם בדף זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. הכותבים ו/או מי מטעם ו/או כל גוף הקשור, במישרין או בעקיפין, לכותבים אינו מתחייב כי המידע הינו מדויק, אמין ושלם או שהדעות או הניתוחים הכלולים בו מייצגים את דעתם של הכותבים. כל העושה שימוש במידע הנ"ל עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. הכותבים ו/או כל גוף אחר הקשור לכותבים, במישירין או בעקיפין, לא יישאו בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה מהיסמכות או שימוש במידע, בדעות או בניתוחים האמורים.

שלח
הירשם לניוזלטר שלנו
הירשם לניזולטר
אני מסכים להצטרף לרשימה
שלח