ניהול סיכונים

ניהול סיכוני מטבע בצל משבר קורונה

Published

on

המשבר החריף שהתחולל בשווקים עם פרוץ נגיף הקורונה, השפיע על כל ההיבטים הפיננסיים שקשורים לניהול העסק, להלן סקירה קצרה שתכליתה לתת כלים לחברות לנהל את סיכוני המט”ח שלהם בתקופה של אי-ודאות. הצירוף של תנודות חדות בשערי החליפין לצד ניהול תזרים בסביבה משתנה מציב בפני חברות אתגרים ייחודיים המדגישים בראייתנו את הצורך להתנהל על בסיס מתודולוגיה סדורה – אשר תכליתה להפחית את אי-הודאות, לאפשר לחברה לנצל הזדמנויות שוק ולייצר “שקט תעשייתי” בהיבט שערי החליפין לחברות אשר סובלות מאי-ודאות עסקית גם ללא מרכיב זה.

תנודתיות חריגה במיוחד

משבר נגיף הקורונה, האחראי על ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית העולמית – ממנה סובלות במיוחד המדינות המפותחות – משפיע גם על שערי החליפין. האופי הפתאומי של המשבר, לצד אי-וודאות באשר למועד סיומו, מגבירים את תנודתיות שווקי המטבע.

לפני המשבר סביבת שער החליפין בישראל אופיינה ע”י מגמה עקבית וממושכת של התחזקות השקל מול סל המטבעות. במוקד התנודות שחלו לאחרונה  – החלשות מהירה של השקל מול הדולר והאירו, ולאחריה תיקון חד.

ניתן להבחין, כי התנודה הגדולה מקורה בשקל – שכן התנודה שהפגין מול הדולר והאירו גדולה משמעותית מזו של שער החליפין אירו/דולר. לעומת זאת, התנודה בשער האירו/דולר חיזקה את הדולר (שהינו “חוף מבטחים” למשקיעי העולם) בפרוץ המשבר, וחיזקה את האירו עם התקדמות המשבר.

מה עמד מאחורי הפיחות החד של השקל?

לכאורה, הכלכלה הישראלית לא הייתה אמורה להיפגע באופן יוצא דופן בהשוואה לזו האירופית או האמריקאית ממשבר הקורונה. אם כבר, הכלכלה הישראלית פחות תלויה בצריכה פרטית ביחס לכלכלות מפותחות אחרות, בהתאם לא הייתה אמורה להרגיש את הפגיעה מהמשבר באופן חד כמותן.

כפי הנראה, היציאה המאסיבית של דולרים מהשוק הישראלי (שגרמה לבנק ישראל להתערב באופן חריג פעמיים תוך הזרמה מאסיבית של דולרים למערכת הבנקאית בארץ) קשורה להתפתחויות בשוק ההון. כפי הנראה, התנודה החדה בשער החליפין נתמכה ע”י חיסול של השקעות של בנקים זרים בשוק ההון הישראלי – המרתם לדולר והעברתם לחו”ל.

זהו גרף המצביע על הקשר ההופכי המובהק שבין שער הדולר/שקל למדדי המניות.

גרף זה מראה שהתמורות בשער החליפין ההופכי (שקל/דולר – המסומן בקו הלבן) חופפות, פחות או יותר, את השינויים בשווקי המניות (ת”א 125 – הקו הצהוב, S&P500 – הקו הכתום). בהתאם, במידה ותמשיך התייצבות השווקים ואף התאוששות, יש לצפות ולראות את השקל שב להתחזק.

שער האירו-שקל נגרר אחרי שער הדולר-שקל

מאז ומתמיד שער האירו/שקל נקבע במידה רבה דרך הדולר, המשמש כ”מטבע מעבר” בין השניים. כלומר, הנזילות של הדולר מול השקל היא גבוהה יותר מזו של האירו מול השקל- ועל כן שער האירו-שקל נקבע כשער המוצלב שבין הדולר/שקל והאירו/דולר. כפי שניתן לראות לעיל, התנודה של השקל מול הדולר הייתה חריפה הרבה יותר מזו של הדולר מול האירו – ובמונחי אחוזים אף מיתנה אותה כשבאים לבחון את האירו מול השקל.

לא רק שער החליפין הושפע באופן חריף מהמשבר

מעבר להשפעה הניכרת לעין של השינוי בשערי החליפין, חלו עוד מספר שינויים בסביבה הכלכלית, שהחשובים שהם:

ירידה של הריבית (גם קצרת הטווח וגם ארוכת הטווח): כתגובה למשבר הוריד ה”פדרל ריזרב” את הריבית הדולרית באופן חד בכ-1.5% בשתי פעימות, לרמה של 0%-0.25%. במקביל, התשואות על אגרות החוב הממשלתיות (הדולריות, הנקובות באירו והשקליות) גם הן ירדנה לרמות שפל היסטוריות – כאשר המשקיעים בשוק ההון מחפשים חוף מבטחים באג”ח הממשלתי. מעבר להשפעות ארוכות טווח על שערי החליפין, – ברמה המיידית, צעדים אלה שינו את משטר שערי החליפין העתידיים של צמדי המטבעות, בדגש על הדולר-שקל. אם בעבר שער החליפין העתידי (Forward) של צמד הדולר/שקל היה נמוך מהשער הנוכחי (spot) באופן משמעותי בגלל הפרש הריביות בין הדולר לשקל – הרי שכעט הפרש זה הצטמצם מאד. מצב עולם זה, הצפוי להתמיד גם אל מעבר לתקופת המשבר, מייצר סביבת גידור נוחה יחסית ליבואנים.

שינוי ברמת התנודתיות (Volatility) – התנודתיות (סטיית-התקן של שערי החליפין) עלתה באופן חד במהלך המשבר, כתוצאה מהעלייה באי-וודאות בשווקים. מבחינה פרקטית, עליה בתנודתיות “מייקרת” את עריכת העסקאות באופציות לגידור שערי המטבע. כפי הנראה, עליה זו תתמיד כל עוד יימשך המשבר, אולם תחזור לרמתה ה”נורמאלית” די מהר לקראת סיומו.

התפרצות אינפלציונית – על הזרמת הכסף המאסיבית לשווקים (באמצעות בנקים מרכזיים וממשלות), בהיקף של טריליארדי דולרים, עדיין לא זכינו לעליה משמעותית באינפלציה בפועל או לציפיות לאינפלציה. בהיבט זה, בנק ישראל וממשלת ישראל הם פחות “נדיבים” מאשר עמיתיהם בארה”ב ובאירופה. לכן, אם תהיה התפרצות שכזו, להערכתנו היא תשפיע בראש ובראשונה על שווקים אלה – אך גם תחלחל למשק הישראלי. דבר זה, בצירוף הריבית הגבוהה יחסית של השקל – צפוי להיות גורם מרכזי שיתמוך בהתחזקותו בתקופה שלאחר סיום המשבר.

סטיות תקן היסטוריות וגלומות (דולר-שקל)

העליה בסטיות התקן לחודש (סטיות התקן הגלומות – קן לבן, היסטוריות בפועל – קו אדום) היא מובהקת.

מהם הלקחים העיקריים שניתן להפיק ממצב זה?

לקח א’: מסוכן להתבסס על תחזיות של אנליסטים.

המהלכים האחרונים של שערי החליפין בצל מ שבר הקורונה עומדים בניגוד לתחזיות מרבית האנליסטים, אשר העריכו שמה שהיה הוא שיהיה. ניתן לראות זאת בבירור בריכוז התחזיות כפי במפרסם ה”בלומברג”, בהם השינוי האחרון “פוספס”. לפי מיטב ניסיוננו, האנליסטים לרוב מתקשים לחזות שינויים חדים בשערי החליפין.

כפי שניתן להיווכח מטבלה זו (שנלקחה זמן קצר לפני פרוץ המשבר) השינוי הקיצוני האחרון אפילו לא נכנס במסגרת שינויי הקיצון החזויים של האנליסטים השונים.

לקח ב’: גם אירועים לא-סבירים מתממשים.

התנודה האחרונה חרגה ממתחם הסבירות. כלומר, ההסתברות הסטטיסטית להתרחשותו בעוצמה כזו בפרק זמן קצר כל כך, בהינתן פרמטרים של השוק שהיו ידועים לנו בשבועות האחרונים (שערים, סטיות תקן, ריביות וכדומה) היא נמוכה מ-5% (על פי ההגדרה היבשה, התרחש “אירוע קיצון”). אף על פי כן, התנודה החזקה קרתה.

לקח ג’: ניהול סיכונים נכון ועקבי יכול לטפל לתת מענה לשינוי חד בשערי המטבע גם במצבי קיצון.

תמיד לאחר תנודה חזקה קיימת אי-ודאות רבה בשוק. לא ברור כמה זמן ימשך משבר זה ומה תהיה עוצמתו המלאה. ברור שכל עוד הוא נמשך תימשך גם התנודתיות המוגברת של שווקי המטבע. במצב עניינים זה, על חברות לפעול בזהירות בעת ביצוע פעולות גידור. עם זאת, חברות אשר כבר מיישמות תכנית ניהול סיכונים סדורה יכולות לנצל את ההזדמנויות שהמשבר הזה מעניק להן – ובראשן גידור בשערים אטרקטיביים וכן יכולת לממש עסקאות גידור קיימות ברווח.

לשיחה עם מומחה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

הירשם לניזולטר

הפופולריות

Exit mobile version