Connect with us

ניהול סיכונים

ניהול סיכוני מטבע בצל משבר קורונה

Published

on

המשבר החריף שהתחולל בשווקים עם פרוץ נגיף הקורונה, השפיע על כל ההיבטים הפיננסיים שקשורים לניהול העסק, להלן סקירה קצרה שתכליתה לתת כלים לחברות לנהל את סיכוני המט”ח שלהם בתקופה של אי-ודאות. הצירוף של תנודות חדות בשערי החליפין לצד ניהול תזרים בסביבה משתנה מציב בפני חברות אתגרים ייחודיים המדגישים בראייתנו את הצורך להתנהל על בסיס מתודולוגיה סדורה – אשר תכליתה להפחית את אי-הודאות, לאפשר לחברה לנצל הזדמנויות שוק ולייצר “שקט תעשייתי” בהיבט שערי החליפין לחברות אשר סובלות מאי-ודאות עסקית גם ללא מרכיב זה.

תנודתיות חריגה במיוחד

משבר נגיף הקורונה, האחראי על ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית העולמית – ממנה סובלות במיוחד המדינות המפותחות – משפיע גם על שערי החליפין. האופי הפתאומי של המשבר, לצד אי-וודאות באשר למועד סיומו, מגבירים את תנודתיות שווקי המטבע.

לפני המשבר סביבת שער החליפין בישראל אופיינה ע”י מגמה עקבית וממושכת של התחזקות השקל מול סל המטבעות. במוקד התנודות שחלו לאחרונה  – החלשות מהירה של השקל מול הדולר והאירו, ולאחריה תיקון חד.

ניתן להבחין, כי התנודה הגדולה מקורה בשקל – שכן התנודה שהפגין מול הדולר והאירו גדולה משמעותית מזו של שער החליפין אירו/דולר. לעומת זאת, התנודה בשער האירו/דולר חיזקה את הדולר (שהינו “חוף מבטחים” למשקיעי העולם) בפרוץ המשבר, וחיזקה את האירו עם התקדמות המשבר.

מה עמד מאחורי הפיחות החד של השקל?

לכאורה, הכלכלה הישראלית לא הייתה אמורה להיפגע באופן יוצא דופן בהשוואה לזו האירופית או האמריקאית ממשבר הקורונה. אם כבר, הכלכלה הישראלית פחות תלויה בצריכה פרטית ביחס לכלכלות מפותחות אחרות, בהתאם לא הייתה אמורה להרגיש את הפגיעה מהמשבר באופן חד כמותן.

כפי הנראה, היציאה המאסיבית של דולרים מהשוק הישראלי (שגרמה לבנק ישראל להתערב באופן חריג פעמיים תוך הזרמה מאסיבית של דולרים למערכת הבנקאית בארץ) קשורה להתפתחויות בשוק ההון. כפי הנראה, התנודה החדה בשער החליפין נתמכה ע”י חיסול של השקעות של בנקים זרים בשוק ההון הישראלי – המרתם לדולר והעברתם לחו”ל.

זהו גרף המצביע על הקשר ההופכי המובהק שבין שער הדולר/שקל למדדי המניות.

גרף זה מראה שהתמורות בשער החליפין ההופכי (שקל/דולר – המסומן בקו הלבן) חופפות, פחות או יותר, את השינויים בשווקי המניות (ת”א 125 – הקו הצהוב, S&P500 – הקו הכתום). בהתאם, במידה ותמשיך התייצבות השווקים ואף התאוששות, יש לצפות ולראות את השקל שב להתחזק.

שער האירו-שקל נגרר אחרי שער הדולר-שקל

מאז ומתמיד שער האירו/שקל נקבע במידה רבה דרך הדולר, המשמש כ”מטבע מעבר” בין השניים. כלומר, הנזילות של הדולר מול השקל היא גבוהה יותר מזו של האירו מול השקל- ועל כן שער האירו-שקל נקבע כשער המוצלב שבין הדולר/שקל והאירו/דולר. כפי שניתן לראות לעיל, התנודה של השקל מול הדולר הייתה חריפה הרבה יותר מזו של הדולר מול האירו – ובמונחי אחוזים אף מיתנה אותה כשבאים לבחון את האירו מול השקל.

לא רק שער החליפין הושפע באופן חריף מהמשבר

מעבר להשפעה הניכרת לעין של השינוי בשערי החליפין, חלו עוד מספר שינויים בסביבה הכלכלית, שהחשובים שהם:

ירידה של הריבית (גם קצרת הטווח וגם ארוכת הטווח): כתגובה למשבר הוריד ה”פדרל ריזרב” את הריבית הדולרית באופן חד בכ-1.5% בשתי פעימות, לרמה של 0%-0.25%. במקביל, התשואות על אגרות החוב הממשלתיות (הדולריות, הנקובות באירו והשקליות) גם הן ירדנה לרמות שפל היסטוריות – כאשר המשקיעים בשוק ההון מחפשים חוף מבטחים באג”ח הממשלתי. מעבר להשפעות ארוכות טווח על שערי החליפין, – ברמה המיידית, צעדים אלה שינו את משטר שערי החליפין העתידיים של צמדי המטבעות, בדגש על הדולר-שקל. אם בעבר שער החליפין העתידי (Forward) של צמד הדולר/שקל היה נמוך מהשער הנוכחי (spot) באופן משמעותי בגלל הפרש הריביות בין הדולר לשקל – הרי שכעט הפרש זה הצטמצם מאד. מצב עולם זה, הצפוי להתמיד גם אל מעבר לתקופת המשבר, מייצר סביבת גידור נוחה יחסית ליבואנים.

שינוי ברמת התנודתיות (Volatility) – התנודתיות (סטיית-התקן של שערי החליפין) עלתה באופן חד במהלך המשבר, כתוצאה מהעלייה באי-וודאות בשווקים. מבחינה פרקטית, עליה בתנודתיות “מייקרת” את עריכת העסקאות באופציות לגידור שערי המטבע. כפי הנראה, עליה זו תתמיד כל עוד יימשך המשבר, אולם תחזור לרמתה ה”נורמאלית” די מהר לקראת סיומו.

התפרצות אינפלציונית – על הזרמת הכסף המאסיבית לשווקים (באמצעות בנקים מרכזיים וממשלות), בהיקף של טריליארדי דולרים, עדיין לא זכינו לעליה משמעותית באינפלציה בפועל או לציפיות לאינפלציה. בהיבט זה, בנק ישראל וממשלת ישראל הם פחות “נדיבים” מאשר עמיתיהם בארה”ב ובאירופה. לכן, אם תהיה התפרצות שכזו, להערכתנו היא תשפיע בראש ובראשונה על שווקים אלה – אך גם תחלחל למשק הישראלי. דבר זה, בצירוף הריבית הגבוהה יחסית של השקל – צפוי להיות גורם מרכזי שיתמוך בהתחזקותו בתקופה שלאחר סיום המשבר.

סטיות תקן היסטוריות וגלומות (דולר-שקל)

העליה בסטיות התקן לחודש (סטיות התקן הגלומות – קן לבן, היסטוריות בפועל – קו אדום) היא מובהקת.

מהם הלקחים העיקריים שניתן להפיק ממצב זה?

לקח א’: מסוכן להתבסס על תחזיות של אנליסטים.

המהלכים האחרונים של שערי החליפין בצל מ שבר הקורונה עומדים בניגוד לתחזיות מרבית האנליסטים, אשר העריכו שמה שהיה הוא שיהיה. ניתן לראות זאת בבירור בריכוז התחזיות כפי במפרסם ה”בלומברג”, בהם השינוי האחרון “פוספס”. לפי מיטב ניסיוננו, האנליסטים לרוב מתקשים לחזות שינויים חדים בשערי החליפין.

כפי שניתן להיווכח מטבלה זו (שנלקחה זמן קצר לפני פרוץ המשבר) השינוי הקיצוני האחרון אפילו לא נכנס במסגרת שינויי הקיצון החזויים של האנליסטים השונים.

לקח ב’: גם אירועים לא-סבירים מתממשים.

התנודה האחרונה חרגה ממתחם הסבירות. כלומר, ההסתברות הסטטיסטית להתרחשותו בעוצמה כזו בפרק זמן קצר כל כך, בהינתן פרמטרים של השוק שהיו ידועים לנו בשבועות האחרונים (שערים, סטיות תקן, ריביות וכדומה) היא נמוכה מ-5% (על פי ההגדרה היבשה, התרחש “אירוע קיצון”). אף על פי כן, התנודה החזקה קרתה.

לקח ג’: ניהול סיכונים נכון ועקבי יכול לטפל לתת מענה לשינוי חד בשערי המטבע גם במצבי קיצון.

תמיד לאחר תנודה חזקה קיימת אי-ודאות רבה בשוק. לא ברור כמה זמן ימשך משבר זה ומה תהיה עוצמתו המלאה. ברור שכל עוד הוא נמשך תימשך גם התנודתיות המוגברת של שווקי המטבע. במצב עניינים זה, על חברות לפעול בזהירות בעת ביצוע פעולות גידור. עם זאת, חברות אשר כבר מיישמות תכנית ניהול סיכונים סדורה יכולות לנצל את ההזדמנויות שהמשבר הזה מעניק להן – ובראשן גידור בשערים אטרקטיביים וכן יכולת לממש עסקאות גידור קיימות ברווח.

לשיחה עם מומחה

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לניזולטר

טיפים וכלים

גידור שנת תקציב – עקרונות ופרמטרים

Published

on

By

ברבעון האחרון של כל שנה חברות רבות שוקדות על הכנת תקציב לשנת העבודה הבאה. חלק עיקרי בתוכנית העבודה הוא שע”ח אשר משפיע כמובן על התקציב ויישומו. הכנת תקציב, כמו גם קביעת שער תקציב והחלטות גידור אסטרטגיות לעיתים נראים סבוכים . אנו סבורים כי עבודה מתודית וסדורה אשר מחד מצמצמת הערכות והיבטים פסיכולוגיים ומאידך נותנת משקל לסוגיות כלכליות ועסקיות, יספקו לחברה מענה נהיר וסדור לגידור שנת התקציב. 
בבניית תכנית העבודה נכון להתייחס למספר פרמטרים:

  1. שאלת שער תקציב
  2. סוגיית תקציב הגנות
  3. מתווה אסטרטגי לניהול פעילות המטבע

להלן נציג חלק מהסוגיות העיקריות העולות ועקרונות מנחים לאמור.

שער תקציב

תכנית העסקית המבוטאת בערכים כספיים. ניהול סיכונים משמעו להפחית או לנטרל גורמי סיכון אקסוגניים שאינם חלק מפעילות הליבה ואשר יש בהם בכדי לגרום לסטייה מהתוכנית העסקית.

כיצד באה לביטוי סביבת השער הנוכחית? עסקאות קיימות שכבר בוצעו לשנה הבאה? איך נקבע את שער מה ?באמת חשוב ורלוונטי מבין אלו? התקציב? מגמות מסחר ? תחושות אישיות? הערכות אנליסטים

שער תקציב, בעת קביעתו, אמור להיות שער בר הגנה. שער זה יהיה שער הייחוס במתווה ההגנות. מומלץ לבצע פעולות גידור בסמוך ככל הניתן למועד קביעתו של שער התקציב ובכך למנוע מצב בו “השוק ברח” ולא ניתן יהיה עוד להגן על שער התקציב. לפיכך, נכון להימנע ולצמצם שימוש בתחזיות ולפעול באופן המתודולוגי הבא:

שער תקציב = מרווח בטחון* + שער פורוורד לחצי שנה משוקלל עם עסקאות קיימות

* מרווח בטחון מומלץ: 2%-3%.

נוסחה:

ביאורים:

  • W1:  שיעור החשיפה לשנת תקציב הרלוונטית שכבר גודרה.
  • W2:  שיעור החשיפה לשנת תקציב הרלוונטית שטרם גודרה. 100% = W2+ W1
  • Protected Rate: שער ההגנה הממוצע של עסקאות ההגנה הקיימות.

סוגיית תקציב הגנות

תקציב אשר מיועד ליישום תכנית ההגנות שאושרה על ידי החברה.

האם חייבים להקצות תקציב הגנות? (התשובה היא לא. אפשר ולעיתים אף רצוי לגדר ללא עלות). כיצד נחשב את התקציב המומלץ? איזה מספר “נכון”? איך נוכל להשתמש בתקציב שאושר בחכמה? האם ננצל את כל התקציב שאושר? איך סביבת השוק ושער התקציב משתלבים בסוגיית תקציב ההגנות אם בכלל?

את התקציב נכון לגזור להערכתנו מפוטנציאל הנזק המקסימאלי, var.
מודל VaR הינו מודל הוא מודל סטטיסטי אשר מספק נתון מספרי (בכסף) באשר לנזק המקסימאלי שהחברה עלולה לספוג כתוצאה מחשיפה לגורמי הסיכון, על פני תקופה מוגדרת וברמת מובהקות נתונה (CL :confidence level). גובה תקציב הגנות לשנת תקציב אמור להיות פרופורציונלי לגובה הנזק שעלול להיגרם משינויים בשע”ח.

  • את גובה התקציב ניתן לגזור כאחוז מה var ( מומלץ לקבוע תקציב הגנות של 3% מה(var .
  • השימוש בתקציב, אם בכלל, יהיה בהתאם לסביבת השוק ושערי התקציב. ייתכנו מצבים שכיחים בהם לא יעשה שימוש כלל בתקציב הגנות במצבים בהם סביבת השוק מאפשרת הגנות מלאות ורחבות. בהביט כלים פיננסיים ואופק גידור, נטה את תקציב ההגנות לתקופות לפרק זמן בינוני ארוך ולכלי גידור אסימטריים.

מודל הגנות דינאמי שנתי

טרם ביצוע עסקאות הגנה עולות שאלות רבות. כמה לגדר מסך החשיפה? מה אופק הגידור?

באילו כלים פיננסיים עלינו לבחור? מתי לבצע עסקאות? רגע.. השוק קצת מתקן, אולי נחכה קצת? כיצד נבטא את שער התקציב בתכנון מערך ההגנות אם בכלל?

נכון לפעול בצורה סדורה, באימוץ מודל הגנות ומתווה אסטרטגי מותאם,נון ביצוע ויישום הגנות לשנת התקציב. המודל נתמך במספר רב של פרמטרים המספקים מענה ברור וחד לשאלות שנשאלו מעלה.

עקרונות המודל

  1. אופק גידור של עד שניים עשר חודשים בכל עת –  יישום עקרון זה מצמצם סיכון של “רדיפה אחר השוק…”
  2. שיעורי גידור הולכים ופוחתים על ציר הזמן – קביעת האחוזים תעשה מראש, לפני תחילתה של שנה פיננסית. עקרון זה מפחית את השימוש במכשירי גידור בטווחים הארוכים יותר, ובהתאם גם מצמצם את הסיכונים הנובעים מהם.
  3. ככל ששער השוק טוב יותר בהשוואה לשער התקציב כך יגדלו שיעורי הגידור, וההפך – שער התקציב שעל בסיסו תכננה החברה את פעילותה משמש כנקודת ייחוס באם שע”ח הוא “טוב” או “רע” עבורה.
  4. עיבוי מערך הגידור –   בכל חודש יש לעבות את היקפי הגידור שנקבעו מראש לגבי טווח שע”ח שישרור בשוק באותה עת.

יתרונות המודל:

  • פועלים לפי אסטרטגיה שאושרה מראש.
  • פעולה מתודית
  • יכולת למדוד את החשיפות, הגנות ושיעור הגידור בכל רגע נתון.
  • צמצום היבטים פסיכולוגיים בפעולות גידור. הערכות, ספקולציות ואמוציות.

גלו עוד כלים חכמים

לשיחה עם מומחה

Continue Reading

Uncategorized

מהם היתרונות בעולם של ריביות גבוהות?

Published

on

שיעורי האינפלציה הגבוהים ברחבי העולם לא הותירו ברירה לבנקים המרכזיים בסביבה הגלובלית אלא לנקוט בפעולות מוניטאריות אגרסיביות ולהעלות את הריבית בקצבים מהירים. פעולות אלו הובילו בסופו של יום לסיום עידן “הכסף הזול” בו הריביות ברחבי העולם עמדו על רמה אפסית במשך שנים. התגובה לצעדים המוניטאריים האגרסיביים בהובלת הבנק המרכזי בארה”ב לא איחרה לבוא, כאשר מדד הנאסד”ק ירד מתחילת השנה בכ-30%, הדולר התחזק מול סל המטבעות בכ-11% בהשוואה לאותה תקופה, והתשואה על אג”ח 10 שנים של ממשלת ארה”ב שברה שיא של 11 שנה.

במבט חטוף, כשמסתכלים על הנתונים השוטפים, נראה כי מתווה העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם עושה עוול לשווקים. הרי בסופו של יום, העלאות ריבית נועדו “לפגוע” במשק ולמעשה לדכא את הביקוש המצרפי של הצרכנים על ידי התייקרות הצריכה השוטפת. עם זאת, חשוב לזכור שבעולם של ריביות גבוהות יש גם לא מעט יתרונות כמו ירידה במחירי הנדל”ן וגידול בהיקפי החיסכון של משקי הבית שבסופו של דבר מיטיב את מצבם הכלכלי.

במקביל, כשהריבית במשק גבוהה, היא מייצרת אלטרנטיבות השקעה. הרי בעולם של ריביות נמוכות, המשקיעים יעדיפו להיחשף לאפיקי השקעה בעלי סיכון גבוה כדי להשיג תשואה, כמו בשוק המניות, כתחליף לריבית שמציע הבנק. אך במצב שבו הריביות גבוהות וניתן להרוויח על נכס סולידי כמו פיקדון- 4.0% על שנה אחת ללא סיכון, המשקיעים יעדיפו להימנע מהימורים על נכסים הכרוכים בסיכון ויסיטו את ההשקעות לנכסים סולידיים בטווחי זמן קצרים יותר.

הכירו את הפיקדונות של okoora

העלאות הריבית בישראל, בארה”ב ובאירופה הביאו עמן בשורה חיובית לחברות ועסקים שעובדים עם מט”ח. אותם עסקים שמנהלים קשרי סחר עם ספקים מחו”ל, מחזיקים בחשבונם יתרות מט”ח נזילות על מנת לבצע תשלומים עתידיים לצד המרות ויכולים ליהנות מתשואות אטרקטיביות בעזרת פיקדונות okoora- פיקדונות ייחודים לטווח הקצר. פיקדונות אלו נועדו לעסקים בעלי יתרות מט”ח שעתידים לבצע פעולות המרה בטווח הקצר ומחפשים תשואה אטרקטיבית במינימום סיכון.

כך למשל, יבואן ישראלי שרוכש בכל חודש דולרים על מנת לבצע תשלום לספקים, מחזיק בארנקו יתרה של 500 אלף שקלים. היבואן עתיד לשלוח בעוד כשלושה חודשים מספר תשלומים לספקים מחו”ל עבור הסחורה שעתיד לקבל ולכן עליו להמיר את היתרה שקיימת בארנקו לדולרים. בזמן שהכסף שוכב בחשבון, היבואן יכול לסגור את היתרה השקלית בפיקדון okoora לשלושה חודשים ולקבל תשואה של כ-5.7% הגבוהה ממה שהיה מקבל בבנק. עם סיום תקופת הפיקדון, במידה ושער הדולר/ שקל יעלה, היבואן יקבל את הקרן והריבית בשקלים לחשבונו וירוויח את הריבית. במידה ושער הדולר/שקל ירד – היבואן יקבל את הקרן והריבית בדולרים לחשבונו אך במקרה הזה כספי הפיקדון יומרו לדולרים, כפי שתכנן לבצע בסוף התקופה.

דוגמא נוספת היא יצואן ישראלי המקבל מספקים תשלומים בדולרים על בסיס חודשי. היצואן עתיד להמיר את הדולרים לשקלים בעוד כחודש על מנת לשלם משכורות לעובדים. בזמן שהכסף קיים בארנק, באפשרות היצואן להפקיד את היתרה הדולרית שקיימת ברשותו בפיקדון של okoora לתקופה של חודש ולקבל תשואה של כ-5.7% ובכך לשדרג את התשואה שהוא היה מקבל בבנק. עם סיום תקופת הפיקדון, במידה ושער הדולר/שקל ירד – היצואן יקבל את הקרן והריבית לחשבונו וירוויח את הריבית. במידה ושער הדולר/שקל עלה גם אז היצואן יקבל את הקרן והריבית לחשבונו אך במקרה הזה עבור היצואן תתבצע המרה אוטומטית לשקלים כפי שתכנן לבצע בסוף התקופה.

בשורה התחתונה, אין ספק שישנם לא מעט יתרונות בעולם של ריביות גבוהות, במיוחד לעסקים בעלי יתרות  מזומן שיכולים להרוויח תשואה אטרקטיבית בנכס חסר סיכון. הפיקדונות של okoora מהווים פתרון ייחודי שמתאים לחברות עם צרכי המרה שוטפים, לשדרג את התשואה שקיימת בבנק במינימום סיכון.

לשיחה עם מומחה בנושא פיקדונות

Continue Reading

כלכלת העולם

5 דברים שקרו בשוק המט”ח במהלך החגים

Published

on

עכשיו כשחגי תשרי מאחורינו, אספנו עבורכם את 5 הדברים המרכזיים שקרו בשוק המט”ח בשבועות האחרונים.

1. העלאת ריבית בארה”ב- רגע לפני שיצאנו לחופשת ראש השנה, הבנק המרכזי בארה”ב העלה את הריבית פעם נוספת ב-0.75% לרמה של 3.25%. בתגובה להחלטת הריבית, הדולר התחזק בחדות מול מטבעות העולם ושבר שיא של כ-20 שנה מול סל המטבעות ובמקביל השלים עלייה של כ-16% מול הסל מתחילת השנה:

מקור: בלומברג

בהודעה הנלווית להחלטת הריבית, יו”ר הפד הבהיר כי הבנק המרכזי בארה”ב לא יגיע לשלב של הורדות ריבית לפני שתהיה שליטה מלאה על האינפלציה. במקביל, עדכנו חברי הפד כלפי מעלה את תחזיותיהם לגבי גובה הריבית הצפויה בשנה הקרובה, מה שהוביל לעליית תשואות חדה בשוק האג”ח, למגמה שלילית בשוק המניות ולהתחזקות הדולר מול מרבית מטבעות העולם.

2. הבנק המרכזי ביפן הודיע על התערבות בשוק המט”ח– לראשונה מאז שנת 1998, הבנק המרכזי ביפן הודיע כי בכוונתו להתערב בשוק המט”ח ולמכור דולרים לאור ההיחלשות החדה של הין היפני . נזכיר כי יפן נותרה האחרונה מבין הכלכלות החשובות והמובילות בעולם עם ריבית שלילית וזאת למרות שיעור האינפלציה במדינה, אשר חצה את יעד יציבות המחירים של הבנק המרכזי ועומד על 3.0%.

הין היפני הגיע לשפל של 32 שנים מול הדולר:

מקור: בלומברג

3. העלאת ריבית בישראל- בנק ישראל העלה את ריבית הבסיס, כמצופה, ב-0.75% לרמה של 2.75%. במסיבת העיתונאים לאחר ההכרזה הסביר הנגיד כי על אף האינפלציה השלילית באוגוסט ישנן ציפיות להמשך אינפלציה חיובית. עוד הסביר הנגיד כי הוא מעדיף לבצע “FRONT LOADING”- העלאת ריבית אגרסיבית עכשיו ומתונה בהמשך. ההערכות הן כי עוד שנה רמת הריבית בישראל תעמוד על 3.5%.   

בתגובה להחלטת הריבית, השקל התחזק בחדות מול הדולר:

מקור: בלומברג

4. הפאונד נחלש בחדות והגיע לשפל של כל הזמנים מול הדולר- הבנק המרכזי של בריטניה הכריז על סיום תכנית רכישות אג”ח ארוכות ב-14.10 והודיע כי ירכוש אג”ח ממשלתיות בכל כמות שתידרש עד לתאריך הנ”ל. עם הכרזתו של הבנק המרכזי פוחת המטבע המקומי באופן חד ורשם שפל של כל הזמנים מול הדולר:

מקור: בלומברג

5. פרסום נתוני אינפלציה בארה”ב ובישראל- ביום רביעי האחרון פורסמו נתוני האינפלציה בארה”ב לחודש ספטמבר. בקצב שנתי, מדד המחירים לצרכן בארה”ב עלה ב-8.2% וזאת בניגוד לתחזיות המוקדמות שציפו כי שיעור האינפלציה יעמוד על 8.1% (נתון קודם- 8.3%). בקצב חודשי, המדד עלה ב-0.4% (צפי- 0.2%, נתון קודם- 0.1%). אומנם הפער בין התחזיות המוקדמות לבין הנתונים בפועל היה קטן , אך נראה כי המשקיעים כבר הפנימו כי האור בקצה המנהרה בכל הנוגע לירידה בשיעורי האינפלציה עוד רחוק. בהמשך לפרסום נתוני האינפלציה המאכזבים, מדדי המניות המרכזיים בארה”ב רשמו ירידות שערים , תשואות האג”ח זינקו והדולר התחזק מול מרבית מטבעות העולם.

במקביל, ביום שישי האחרון פורסם בישראל מדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר אשר נותר על שיעור של 4.6% בקצב שנתי, בהתאם לצפי המוקדם. עם זאת, בהסתכלות חודשית, המדד הפתיע כלפי מטה כאשר עלה ב-0.1%. בהסתכלות על סעיפי המדד, סעיף הדיור המשיך להאיץ כאשר עלה ב-0.6% וזאת על רקע עליה של 0.6% בסעיף שירותי דיור בבעלות, וזינוק של 0.7% בסעיף שכר דירה. סעיפים בולטים נוספים היו סעיף ריהוט וציוד לבית זינק אשר זינק ב-0.6%, סעיף פירות וירקות שעלה ב-2.2%, מחירי הלבשה והנעלה שעלו ב-0.3% וסעיף הבריאות אשר זינק ב-1.0% על רקע עליה במחירי הביטוחים. מנגד, מחירי המזון ירדו בספטמבר ב-0.4% וזאת על רקע ההוזלות המסורתיות לפני חגי תשרי.

בניגוד לשאר הסביבה הגלובלית, קצב האינפלציה בישראל עודנו נמוך אך עדיין רחוק מיעד יציבות המחירים של בנק ישראל. במבט קדימה, על פי התחזיות, מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר צפוי להאיץ לכיוון של 4.9% כך שסביר שנראה בהחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל (21.11) העלאת ריבית נוספת של 75 נ”ב.

לשיחה עם מומחה

Continue Reading

הפופולריות

כל המידע המוצג בדף זה, בין אם בצורת מאמרים, קטעי וידאו, פרסומים, טוקבקים או מדיה דיגיטלית/אלקטרונית אחרת, לרבות קישורים לאתרים חיצוניים, הינו מידע כללי בלבד. המידע המפורסם בדף זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. הכותבים ו/או מי מטעם ו/או כל גוף הקשור, במישרין או בעקיפין, לכותבים אינו מתחייב כי המידע הינו מדויק, אמין ושלם או שהדעות או הניתוחים הכלולים בו מייצגים את דעתם של הכותבים. כל העושה שימוש במידע הנ"ל עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. הכותבים ו/או כל גוף אחר הקשור לכותבים, במישירין או בעקיפין, לא יישאו בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה מהיסמכות או שימוש במידע, בדעות או בניתוחים האמורים.

שלח
הירשם לניוזלטר שלנו
הירשם לניזולטר
אני מסכים להצטרף לרשימה
שלח