Connect with us

ניהול סיכונים

ניהול סיכוני מטבע בצל משבר קורונה

Published

on

המשבר החריף שהתחולל בשווקים עם פרוץ נגיף הקורונה, השפיע על כל ההיבטים הפיננסיים שקשורים לניהול העסק, להלן סקירה קצרה שתכליתה לתת כלים לחברות לנהל את סיכוני המט”ח שלהם בתקופה של אי-ודאות. הצירוף של תנודות חדות בשערי החליפין לצד ניהול תזרים בסביבה משתנה מציב בפני חברות אתגרים ייחודיים המדגישים בראייתנו את הצורך להתנהל על בסיס מתודולוגיה סדורה – אשר תכליתה להפחית את אי-הודאות, לאפשר לחברה לנצל הזדמנויות שוק ולייצר “שקט תעשייתי” בהיבט שערי החליפין לחברות אשר סובלות מאי-ודאות עסקית גם ללא מרכיב זה.

תנודתיות חריגה במיוחד

משבר נגיף הקורונה, האחראי על ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית העולמית – ממנה סובלות במיוחד המדינות המפותחות – משפיע גם על שערי החליפין. האופי הפתאומי של המשבר, לצד אי-וודאות באשר למועד סיומו, מגבירים את תנודתיות שווקי המטבע.

לפני המשבר סביבת שער החליפין בישראל אופיינה ע”י מגמה עקבית וממושכת של התחזקות השקל מול סל המטבעות. במוקד התנודות שחלו לאחרונה  – החלשות מהירה של השקל מול הדולר והאירו, ולאחריה תיקון חד.

ניתן להבחין, כי התנודה הגדולה מקורה בשקל – שכן התנודה שהפגין מול הדולר והאירו גדולה משמעותית מזו של שער החליפין אירו/דולר. לעומת זאת, התנודה בשער האירו/דולר חיזקה את הדולר (שהינו “חוף מבטחים” למשקיעי העולם) בפרוץ המשבר, וחיזקה את האירו עם התקדמות המשבר.

מה עמד מאחורי הפיחות החד של השקל?

לכאורה, הכלכלה הישראלית לא הייתה אמורה להיפגע באופן יוצא דופן בהשוואה לזו האירופית או האמריקאית ממשבר הקורונה. אם כבר, הכלכלה הישראלית פחות תלויה בצריכה פרטית ביחס לכלכלות מפותחות אחרות, בהתאם לא הייתה אמורה להרגיש את הפגיעה מהמשבר באופן חד כמותן.

כפי הנראה, היציאה המאסיבית של דולרים מהשוק הישראלי (שגרמה לבנק ישראל להתערב באופן חריג פעמיים תוך הזרמה מאסיבית של דולרים למערכת הבנקאית בארץ) קשורה להתפתחויות בשוק ההון. כפי הנראה, התנודה החדה בשער החליפין נתמכה ע”י חיסול של השקעות של בנקים זרים בשוק ההון הישראלי – המרתם לדולר והעברתם לחו”ל.

זהו גרף המצביע על הקשר ההופכי המובהק שבין שער הדולר/שקל למדדי המניות.

גרף זה מראה שהתמורות בשער החליפין ההופכי (שקל/דולר – המסומן בקו הלבן) חופפות, פחות או יותר, את השינויים בשווקי המניות (ת”א 125 – הקו הצהוב, S&P500 – הקו הכתום). בהתאם, במידה ותמשיך התייצבות השווקים ואף התאוששות, יש לצפות ולראות את השקל שב להתחזק.

שער האירו-שקל נגרר אחרי שער הדולר-שקל

מאז ומתמיד שער האירו/שקל נקבע במידה רבה דרך הדולר, המשמש כ”מטבע מעבר” בין השניים. כלומר, הנזילות של הדולר מול השקל היא גבוהה יותר מזו של האירו מול השקל- ועל כן שער האירו-שקל נקבע כשער המוצלב שבין הדולר/שקל והאירו/דולר. כפי שניתן לראות לעיל, התנודה של השקל מול הדולר הייתה חריפה הרבה יותר מזו של הדולר מול האירו – ובמונחי אחוזים אף מיתנה אותה כשבאים לבחון את האירו מול השקל.

לא רק שער החליפין הושפע באופן חריף מהמשבר

מעבר להשפעה הניכרת לעין של השינוי בשערי החליפין, חלו עוד מספר שינויים בסביבה הכלכלית, שהחשובים שהם:

ירידה של הריבית (גם קצרת הטווח וגם ארוכת הטווח): כתגובה למשבר הוריד ה”פדרל ריזרב” את הריבית הדולרית באופן חד בכ-1.5% בשתי פעימות, לרמה של 0%-0.25%. במקביל, התשואות על אגרות החוב הממשלתיות (הדולריות, הנקובות באירו והשקליות) גם הן ירדנה לרמות שפל היסטוריות – כאשר המשקיעים בשוק ההון מחפשים חוף מבטחים באג”ח הממשלתי. מעבר להשפעות ארוכות טווח על שערי החליפין, – ברמה המיידית, צעדים אלה שינו את משטר שערי החליפין העתידיים של צמדי המטבעות, בדגש על הדולר-שקל. אם בעבר שער החליפין העתידי (Forward) של צמד הדולר/שקל היה נמוך מהשער הנוכחי (spot) באופן משמעותי בגלל הפרש הריביות בין הדולר לשקל – הרי שכעט הפרש זה הצטמצם מאד. מצב עולם זה, הצפוי להתמיד גם אל מעבר לתקופת המשבר, מייצר סביבת גידור נוחה יחסית ליבואנים.

שינוי ברמת התנודתיות (Volatility) – התנודתיות (סטיית-התקן של שערי החליפין) עלתה באופן חד במהלך המשבר, כתוצאה מהעלייה באי-וודאות בשווקים. מבחינה פרקטית, עליה בתנודתיות “מייקרת” את עריכת העסקאות באופציות לגידור שערי המטבע. כפי הנראה, עליה זו תתמיד כל עוד יימשך המשבר, אולם תחזור לרמתה ה”נורמאלית” די מהר לקראת סיומו.

התפרצות אינפלציונית – על הזרמת הכסף המאסיבית לשווקים (באמצעות בנקים מרכזיים וממשלות), בהיקף של טריליארדי דולרים, עדיין לא זכינו לעליה משמעותית באינפלציה בפועל או לציפיות לאינפלציה. בהיבט זה, בנק ישראל וממשלת ישראל הם פחות “נדיבים” מאשר עמיתיהם בארה”ב ובאירופה. לכן, אם תהיה התפרצות שכזו, להערכתנו היא תשפיע בראש ובראשונה על שווקים אלה – אך גם תחלחל למשק הישראלי. דבר זה, בצירוף הריבית הגבוהה יחסית של השקל – צפוי להיות גורם מרכזי שיתמוך בהתחזקותו בתקופה שלאחר סיום המשבר.

סטיות תקן היסטוריות וגלומות (דולר-שקל)

העליה בסטיות התקן לחודש (סטיות התקן הגלומות – קן לבן, היסטוריות בפועל – קו אדום) היא מובהקת.

מהם הלקחים העיקריים שניתן להפיק ממצב זה?

לקח א’: מסוכן להתבסס על תחזיות של אנליסטים.

המהלכים האחרונים של שערי החליפין בצל מ שבר הקורונה עומדים בניגוד לתחזיות מרבית האנליסטים, אשר העריכו שמה שהיה הוא שיהיה. ניתן לראות זאת בבירור בריכוז התחזיות כפי במפרסם ה”בלומברג”, בהם השינוי האחרון “פוספס”. לפי מיטב ניסיוננו, האנליסטים לרוב מתקשים לחזות שינויים חדים בשערי החליפין.

כפי שניתן להיווכח מטבלה זו (שנלקחה זמן קצר לפני פרוץ המשבר) השינוי הקיצוני האחרון אפילו לא נכנס במסגרת שינויי הקיצון החזויים של האנליסטים השונים.

לקח ב’: גם אירועים לא-סבירים מתממשים.

התנודה האחרונה חרגה ממתחם הסבירות. כלומר, ההסתברות הסטטיסטית להתרחשותו בעוצמה כזו בפרק זמן קצר כל כך, בהינתן פרמטרים של השוק שהיו ידועים לנו בשבועות האחרונים (שערים, סטיות תקן, ריביות וכדומה) היא נמוכה מ-5% (על פי ההגדרה היבשה, התרחש “אירוע קיצון”). אף על פי כן, התנודה החזקה קרתה.

לקח ג’: ניהול סיכונים נכון ועקבי יכול לטפל לתת מענה לשינוי חד בשערי המטבע גם במצבי קיצון.

תמיד לאחר תנודה חזקה קיימת אי-ודאות רבה בשוק. לא ברור כמה זמן ימשך משבר זה ומה תהיה עוצמתו המלאה. ברור שכל עוד הוא נמשך תימשך גם התנודתיות המוגברת של שווקי המטבע. במצב עניינים זה, על חברות לפעול בזהירות בעת ביצוע פעולות גידור. עם זאת, חברות אשר כבר מיישמות תכנית ניהול סיכונים סדורה יכולות לנצל את ההזדמנויות שהמשבר הזה מעניק להן – ובראשן גידור בשערים אטרקטיביים וכן יכולת לממש עסקאות גידור קיימות ברווח.

לשיחה עם מומחה

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

הירשם לניזולטר

טיפים וכלים

כיצד התנאים הפיננסים משפיעים על המרווחים בשערי המט”ח?

Published

on

משבר הקורונה, המלחמה באוקראינה והריסון המוניטארי ברחבי העולם יצרו מציאות חדשה בה הנכסים הפיננסים בשוק ההון ובשוק המט”ח בפרט נסחרים בתנודות חזקות. ימי מסחר שנפתחים במגמה חיובית בשוק המניות וננעלים בירידות של 4% הפכו לחלק מהשגרה שלנו וזאת לצד פערים משמעותיים בין שערי פתיחת המסחר בשוק המט”ח לבין שערי הסגירה.

לתנודות החזקות בשוק המט”ח ולסטיות התקן הגבוהות בשערי החליפין ישנן השלכות רבות על המסחר במט”ח כאשר המהותית מבניהן היא הפערים שנפתחים בין שערי הקנייה לבין שערי המכירה של צמדי המטבעות. פערים אלה נובעים בדרך כלל מהשפעות מאקרו כלכליות כמו החלטות ריבית, בחירות ומלחמות שמגדילים ומקטינים את היקף הנזילות בשוק.

נסביר בקצרה כי שער הקנייה (ASK) הינו השער שבו קונה המט”ח ישלם עבור צמד המטבעות אותו הוא מעוניין לקנות כאשר שער המכירה ׁ(BID) הינו השער שבו מוכר המט”ח יקבל כאשר ימכור את צמד המטבעות לקונה וההפרשים הקיימים ביניהם נקראים “פיפס” (PIPS) . הפרשים אלה מייצגים את המרווח (SPREAD) בין מחיר הקנייה לבין מחיר המכירה של צמדי המטבעות והוא למעשה מייצג את עלות העסקה- ככל שהמרווח צר יותר עלות העסקה נמוכה יותר, ולהיפך.

כך למשל, בהנחה ששער הקנייה של צמד המטבעות EUR/USD עומד על 1.28007 ואילו שער המכירה עומד על 1.28021, הרי שהמרווח ביניהם עומד על 1.4 פיפס.

המרווחים בשוק המט”ח הינם דינמיים, משתנים בתדירות גבוהה ומושפעים מכמות הביקוש וההיצע בעסקאות קנייה ומכירה של שערי חליפין. בתנאי שוק קיצוניים, כמו משברים כלכליים ותקופות של אי ודאות, סביר שנראה את המרווחים בין שערי הקנייה לשערי המכירה מתרחבים לאור הנזילות הנמוכה שקיימת בשוק. דוגמא לכך אפשר לראות לפני פרסום נתוני מאקרו כלכליים משמעותיים כמו החלטת ריבית בארה”ב או פרסום מדד מחירים לצרכן בישראל אז המשקיעים יעדיפו להמיתן עם עסקאות המט”ח עד פרסום הנתונים, מה שיגרום לנזילות נמוכה בצמד המטבעות דולר/ שקל לדוגמא ולהתרחבות במרווחים בין שערי הקנייה לשערי המכירה.

בהמשך לכך, ניתן לראות כי קיימת קורלציה בין המרווחים בין שערי הקנייה והמכירה של שערי החליפין לבין סטיות התקן: ככל שסטיות התקן בצמד המטבעות עולות, המרווחים מתרחבים ולהיפך.

מרווחים בדולר/ שקל מול סטיות תקן ב-3 חודשים האחרונים:

מקור- בלומברג

שערי הקניה והמכירה בעסקאות המט”ח מצוטטים על ידי עושי שוק– גופים פיננסים גדולים ובנקים אשר עיקר הכנסתם נובעת ממרווחי הציטוט. לכל עושה שוק קיים מודל חישוב ציטוטים משלו והוא בדרך כלל משמש כצד בעסקה מול הלקוח ונוקב במחיר בו הוא מוכן לסחור, כלומר איכות ההצעה שמקבל הלקוח מעושה השוק נובעת ממניעים עסקיים ומשיקולי כדאיות של אותו גוף פיננסי. בסופו של יום, ככל שהמרווח בין ציטוטי המכירה והקניה של מטבע קטן יותר, כך נהנה הלקוח מתנאי עסקה טובים יותר אל מול עושה השוק. במקביל, היכולת לבצע התמחרות ולקבל ציטוטים אופטימליים בין עושי שוק שונים יכולה להפחית את עלויות העסקה של הלקוח באופן משמעותי לאורך זמן.

כיום ישנם ברוקרים המשמשים כסוכן של הלקוח בשוק המט”ח הרחב שתפקידם לחפש את המחיר הטוב ביותר בשוק, לזהות הזדמנויות ואיומים בשערי החליפין אליהם הלקוח חשוף ולבצע עסקאות מטעמי הלקוח. לצד זאת, ההתפתחות הטכנולוגית בענף הפינטק הצליחה לשדרג את התנהלות הלקוחות הפרטיים והעסקיים בעולם המט”ח ומאפשרת ללקוחות לבצע אופטימיזציה של ציטוטים מעושי שוק שונים. היתרון המרכזי של ההתקדמות הטכנולוגית במט”ח בא לידי ביטוי באופן מובהק בתקופות בהן השוק תנודתי, אז הלקוחות יכולים להיעזר במנגנוני התראה ודיווח ולקבל איתותים בזמן אמת על תנועות בשערי החליפין ולבצע באופן עצמאי פעולות אונליין.

לשיחה עם מומחה ומנהל סיכונים

Continue Reading

Uncategorized

ניהול סיכוני מט”ח בעולם של העלאות ריבית

Published

on

העלייה החדה בשיעורי האינפלציה ברחבי העולם הובילה לסיומו של עידן הריבית האפסית כאשר בנקים מרכזיים בסביבה הגלובלית מעלים בזה אחר זה את שיעורי הריבית.

רק בשבועות האחרונים נרשמו העלאות ריבית במדינות כמו קנדה, הודו, בריטניה ואוסטרליה כאשר ביום רביעי הקרוב הבנק המרכזי בארה”ב צפוי להעלות את הריבית פעם נוספת. גם באירופה, הבנק המרכזי צפוי להצטרף למגמה הגלובלית של נקיטת צעדים לצמצום המדיניות המוניטארית. אומנם ביום חמישי האחרון ה-ECB הותיר את רמת הריבית בגוש האירו על כנה אך הכריז כי הוא צפוי להתחיל את מחזור העלאות הריבית החל מחודש יולי הקרוב, אז הריבית צפויה לעלות ב-0.25% כאשר בחודש ספטמבר הריבית צפויה לעלות ב-0.5%.

הצעדים לריסון המוניטארי בהם נוקטים הבנקים המרכזיים ברחבי העולם מייצרים תנודות חזקות בשוק המט”ח ובמקביל דוחפים את סטיות התקן כלפי מעלה.

כך למשל, בשבוע שעבר הבנק המרכזי באוסטרליה הפתיע את הצפי המוקדם והעלה את הריבית ב-0.5% לרמה של 0.85%, כאשר השוק ציפה להעלאת ריבית של 0.25% בלבד. בהודעה הנלווית להחלטת הריבית, הבנק המרכזי הדגיש כי ימשיך לנקוט בצעדים מוניטאריים אגרסיביים ככל שיידרש וזאת לאור הלחצים האינפלציוניים שהולכים ומתגברים במדינה. בתגובה לכך, הדולר האוסטרלי רשם תיסוף של 0.8% מול דולר ארה”ב. מספר ימים לאחר מכן, מדד המחירים לצרכן שפורסם בארה”ב גרם להתחזקות הדולר מול מרבית מטבעות העולם ובפרט מול הדולר האוסטרלי שירד בכ-1.0% מול דולר ארה”ב.

מקור: בלומברג נכון לתאריך 12.06.2022

גם החלטת הריבית בקנדה שהתקיימה בתחילת החודש דחפה את הדולר הקנדי כלפי מעלה ב-0.8% אל מול דולר ארה”ב לאחר שהבנק המרכזי העלה את רמת הריבית בכ-0.5% לרמה של 1.50% והזהיר כי קיימת סבירות שינקוט בפעולות מוניטאריות אגרסיביות יותר בהמשך השנה:

מקור: בלומברג נכון לתאריך 12.06.2022

השינויים התכופים בשערי החליפין יוצרים לא אחת הזדמנויות לפעולה. אחת הטכניקות היא שימוש בהגנות מעטפת, אותן עסקאות הגנה שלכאורה נראות היום כלא רלוונטיות ובדרך כלל מספקות הגנה משער הרחוק משמעותית משער השוק, ולפרקי זמן ארוכים.

כדאיות השימוש בעסקאות מסוג זה גוברת בייחוד במצבי קיצון, כפי שאנחנו רואים כיום. כדי להתמודד מול מצבים כאלה, נתכנן דווקא הגנות רחוקות (מחוץ לכסף) ולזמן ארוך. הגנות אלו זולות באופן יחסי ובעלות מבנה סיכון אסימטרי (כלומר, פוטנציאל הסיכון תחום וידוע). נקודת המוצא הבסיסית באסטרטגיית המעטפת היא ההערכה כי תרחישי קיצון בהחלט אפשריים ולכן, ניתוח מושכל של פוטנציאל הסיכון לחברה והקצאת משאבים (גם אם מוגבלים) לטווח הארוך יכולה בבוא העת להתגלות כמהלך חיוני.

דוגמא לטכניקה כזאת היא שימוש באופציות פשוטות- רכישת אופציות רגילות מחוץ לכסף ולתקופות  ארוכות. כך למשל, על מנת להגן על תיסוף חד של המטבע ניתן לקנות אופציית PUT מחוץ לכסף – כאשר מחיר המימוש נמוך משער השוק או קניית אופציית CALL מחוץ לכסף (מחיר המימוש גבוה משער השוק) על מנת להגן על נכס הבסיס מפני פיחות חד.

דוגמא נוספת לטכניקת גידור המשמשת ככלי הגנה מפיחות או תיסוף חד היא אסטרטגיית צילינדר תחום. אסטרטגיה זו מספקת הגנה אל מול מצבי קיצון, תוך תחימת ההפסד הפוטנציאלי מכלי הגידור. בעזרת טכניקה זו ניתן לקבוע טווח הגנה בין שערי הצילינדר, אך במקביל לייצר תחימת התחייבות על ידי מכירת אופציה ובכך להגביל את הסיכון בטווח הארוך מפני תזוזות חזקות בשערי החליפין.

לשיחה עם מומחה ומנהל סיכונים

Continue Reading

Uncategorized

האם הסיכון עדיין קיים? מבט על סטיות התקן בשוק המט”ח

Published

on

שבוע סוער נוסף עבר על שוק המט”ח. הפעם היו אלו נתוני התעסוקה החזקים שפורסמו בארה”ב לצד איתותים ניציים של חברי הפד על הצורך בנקיטת פעולות מוניטאריות אגרסיביות ומהירות שהובילו לתזוזות חדות בשער הדולר מול מרבית מטבעות העולם. גם פרסום נתוני האינפלציה בגוש האירו תרמו למסחר התנודתי באירו לאחר ששברו שיא נוסף בחודש מאי וזינקו לרמה של 8.1% בקצב שנתי.

בסיכום שבועי, הדולר ירד בכ-0.5% מול השקל. צמד המטבעות אירו- דולר ירד ב-0.2%. האירו נחלש מול השקל בכ-0.6% והדולר התחזק מול סל המטבעות ב-0.5%.

במבט אל סטיות התקן הגלומות, המשמשות כאינדיקטור למידת התנודתיות הצפויה שמייחס השוק לשערי החליפין, נראה כי השוק צופה כי התנודות הקיצוניות בשערי המט”ח ימשיכו ללוות אותנו, לפחות בטווח הקצר.

כך למשל, כשבוחנים את סטיות התקן הגלומות ל-3 חודשים בצמד המטבעות אירו – דולר אפשר לראות את העלייה החדה של סטיות התקן שהשוק גילם בשנה האחרונה. נראה כי גם קדימה השוק ממשיך לאותת כי המגמה תוסיף ללוות אותנו בהסתכלות קצרת טווח:

מקור: בלומברג, נכון לתאריך ה- 06.06.2022

הרמות הגבוהות של סטיות התקן בצמד המטבעות אירו – דולר לא מפתיעות וזאת לאור שיעורי האינפלציה שוברי השיאים בארה”ב ובאירופה שמאלצות את הבנק הפדרלי וה-ECB  לנקוט באמצעים דרסטיים לריסון מוניטרי. אומנם ה-ECB טרם העלה את הריבית בגוש האירו, אך צמצום רכישות האג”ח הממשלתיות יחד עם התבטאויות ניציות של חברי הבנק המרכזי מאותתים על כך כי סביר שנראה בקרוב באירופה צעדים מוניטאריים דומים לאלו של ארה”ב למרות החששות ממיתון ביבשת. הוכחה לכך אנחנו רואים בתיסוף החד שהאירו רושם כמעט בכל פעם שחברי הבנק המרכזי באירופה מתריעים לשוק על שינוי הכיוון המוניטארי הקרב. בגזרה של הדולר, החששות של השוק מצעדים מוניטאריים אגרסיביים מהצפוי שיובילו למיתון בטווח הארוך מייצרים תזוזות חזקות בתנועת הדולר אשר מגיב בחדות בעת פרסום של נתון כלכלי או איתות של אחד מחברי הפד לגבי המדיניות המוניטארית העתידית.

גם במבט על סטיות התקן הגלומות ל-3 חודשים הקרובים בצמד המטבעות דולר – שקל, אירו – שקל ופאונד – שקל ניתן לראות כי התמונה דומה:

סטיות תקן גלומות בצמד המטבעות דולר – שקל:

מקור: בלומברג, נכון לתאריך ה- 06.06.2022

סטיות תקן גלומות בצמד המטבעות אירו/שקל ופאונד/ שקל:

מקור: בלומברג, נכון לתאריך ה- 06.06.2022

מעבר לכך שסטיות התקן הגלומות משקפות את תחזיות השוק לסנטימנט העתידי בשערי החליפין, יש להן השפעה ישירה על מחירי האופציות, המשמשות ככלי גידור עבור לקוחות החשופים למט”ח ומייצרות הגנה על נכס הבסיס מפני תיסוף או פיחות של המטבע. כאשר סטיות התקן הגלומות בשוק גבוהות, הן מנפחות ומגדילות את ערך הזמן של האופציות ומכאן גם מייקרות אותן. במקביל, עלייה בתנודתיות הגלומה בשערי חליפין מעידה על חוסר וודאות בשוק – מה שמגביר את הביקושים לגידור נכסי הבסיס על ידי אופציות ומייצר עלייה במחירן.

בתקופות כאלו, בהן השוק צופה כי התנדותיות בשערי החליפין תמשיך ללוות אותנו ועלויות עסקאות הביטוח גבוהות, רצוי לבחון מכשירי גידור המשלבים רכיב התחייבות אשר בעזרתו ניתן לממן את עלות ההגנה ובכך להוזיל את עסקת הביטוח. כך למשל, עסקת פורוורד שבעזרתה ניתן לקבע שער עתידי להמרה/רכישה של מטבע, מורכבת הן מרכיב הגנה – רכישת אופציית CALL/PUT והן מרכיב התחייבות – מכירת אופציית CALL/PUT באותו מחיר מימוש. דוגמא נוספת היא אסטרטגיית צילינדר המספקת הגנה מלאה מפני תיסוף או פיחות של המטבע על ידי רכישת אופציית PUT/CALL ומכירת אופציית PUT/CALL במחירי מימוש שונים.

לשיחה עם מומחה ומנהל סיכונים

Continue Reading

הפופולריות

כל המידע המוצג בדף זה, בין אם בצורת מאמרים, קטעי וידאו, פרסומים, טוקבקים או מדיה דיגיטלית/אלקטרונית אחרת, לרבות קישורים לאתרים חיצוניים, הינו מידע כללי בלבד. המידע המפורסם בדף זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. הכותבים ו/או מי מטעם ו/או כל גוף הקשור, במישרין או בעקיפין, לכותבים אינו מתחייב כי המידע הינו מדויק, אמין ושלם או שהדעות או הניתוחים הכלולים בו מייצגים את דעתם של הכותבים. כל העושה שימוש במידע הנ"ל עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. הכותבים ו/או כל גוף אחר הקשור לכותבים, במישירין או בעקיפין, לא יישאו בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה מהיסמכות או שימוש במידע, בדעות או בניתוחים האמורים.

שלח
הירשם לניוזלטר שלנו
הירשם לניזולטר
אני מסכים להצטרף לרשימה
שלח