הגנות מטבע

משבר אוקראינה, השלכות והשפעות אפשריות

Published

on

ביום חמישי (24 פברואר) החלה רוסיה בפלישה צבאית רחבת היקף לאוקראינה. כך התחיל האירוע הצבאי המשמעותי ביותר ביבשת אירופה מאז סוף מלחמת העולם השנייה.

נכון לעכשיו, אמנם תנודתיות השוק עלתה (ביום חמישי ושישי בחו”ל, ביום חמישי וראשון בישראל) – אך בסיכומו של דבר שווקי ההון והמטבע מצויים עדיין קרוב למצבם בתחילת המשבר.

אבל, להערכתנו, המצב רחוק מאד מלהיות יציב – לא בטווח הקצר (ימים קרובים) ולא בטווח הבינוני (שבועות-חודשים קרובים). בהקשר הזה, עלולים להיות מספר תרחישי שוק שלטעמנו מחייבות התייחסות:

  1. להערכתנו, המלחמה תהיה ממושכת – על אף היתרון הצבאי הברור של רוסיה, היא לא הצליחה להכריע את אוקראינה במכת הפתיחה. גם כעת, כאשר הכוחות הרוסים ממשיכים להתקדם באוקראינה, עדיין לא נפלה לידיהם אף אחת מהערים הראשיות במדינה – וקצב ההתקדמות שלהם הוא של כ-40 ק”מ ביום בגזרת המאמץ העיקרי שלהם (המאמץ לכבוש את הבירה האוקראינית – קייב). השטח הגאוגרפי של אוקראינה הוא עצום (מעל 600 אלף קמ”ר), והיא מרובת אוכלוסייה (מעל 43 מיליון תושבים). גם אם רוסיה תכריע בסופו של דבר את אוקראינה – מאמץ צבאי לכבוש ולהשתלט על שטחה ייקח שבועות. גם לאחר מכן, יתכן שהאזור יסבול מחוסר יציבות צבאית לתקופה מאד ממושכת (חודשים ואף שנים).
  2. תהיה אסקלציה של הסנקציות הכלכליות של המערב – מדינות נאט”ו, ובראשן ארה”ב, הצהירו שלא יתערבו באופן צבאי ישיר בנעשה באוקראינה. כתחליף לכך, ההתערבות העיקרית שלהן תהיה באמצעות הטלת סנקציות כלכליות. כרגע, הסנקציות מכוונות בעיקר כנגד תאגידים רוסים (בעיקר כנגד הסקטור הפיננסי) עם ניתוק חלקי של המערכת הבנקאית הרוסית ממערכות הסליקה העולמיות. על אף הקושי המסוים שדבר זה גורם למסחר הבינלאומי של רוסיה – הרי במסחר זה ממשיך להתנהל. ולראיה, רוסיה בימים אלה ממשיכה למכור נפט לארה”ב, וגז טבעי לגרמניה ללא הפרעה. עם זאת, אם המלחמה תדרדר (לדוגמה ע”י פגיעה מאסיבית באזרחים אוקראינים), אזי יגבר הלחץ על המערב להרחיב את הסנקציות הכלכליות. חוסר היכולת של רוסיה להכריע את המלחמה במהירות מגדיל את הסבירות לכך שהסנקציות הכלכליות יורחבו.
  3. תרחיש שבו תנותק רוסיה לגמרי ממערכת ה-swift הוא אפשרי, אך זהו צעד דרמטי שכרגע נדחה ע”י המערב – האיום של ניתוק כולל של רוסיה ממערכת ה-swift (שבוצע לפרק זמן קצוב במהלך פלשית רוסיה לקרים ב-2014) יפסיק באופן אפקטיבי את כל סחר החוץ של רוסיה במכה אחת. בתרחיש כזה, כפי שהיה ב-2014, לא תהיה דרך אפקטיבית להעביר כסף אל או מרוסיה. אף מערכת סליקה אלטרנטיבית לא תהיה מסוגלת להתמודד מול הצרכים של היקפי המסחר הבינלאומי של רוסיה – כך שצעד זה הוא דרמטי. אם זה יקרה – יקרו מספר דברים באופן מידי:
  1. היצוא הרוסי, שרובו מבוסס על אנרגיה (נפט וגז) וחומרי גלם (בעיקר מתכות וחיטה), יופסק כמעט כליל
  2. מחיר האנרגיה בעולם יזנק האופן משמעותי – רוסיה מייצרת מעל 5 מיליון חביות נפט ליום, ואחראית על מרבית יצוא הגז למדינות מפתח באירופה (כדוגמת גרמניה ואיטליה). גם אם ארה”ב תגביר את יצוא הנפט שלה, ואופ”ק תתרום את כל יתרת יכולות הייצור שלה, העולם לא יצליח להשלים את “החסר” של העדר היצוא הרוסי. צריך לצפות למחיר נפט של מעל $120 לחבית. כך גם לגבי הגז. למערב אירופה אין תשתית לקלוט מספיק LNG כדי לכסות את החוסר בגז טבעי (במיוחד בחודשי החורף). מחירי האנרגיה בעלי השפעה על שאר הסחורות ועל תשומות הייצור ברחבי העולם.
  3. יהיה זינוק באינפלציה – עקב עליית מחירי הסחורות. יתכן שהמצב ידרוש גם התערבות מוניטרית מצד בנקים מרכזיים ברחבי העולם. קיימת אפשרות שעקומי הריבית יעלו – דבר שייקר את האשראי לטווח הבינוני והארוך.
  4. תהיה נפילה בשווקי ההון – כתוצאה מסגירת השוק הרוסי, העליה מחירי הסחורות והאינפלציה ויתכן שכתוצאה מעליית עקומי הריבית. גם ללא המשבר הנוכחי, השווקים נכנסו לתיקון עקב העליה הצפוי של הריבית בארה”ב (ובמדינות נוספות). המצב רק יחמיר.
  5. תהיה תנודתיות גבוהה מאד בשווקי המטבע – כל התנאים האלה גם יחד ייצרו תנודתיות מוגברת בשווקי המטבע:
    • לשקל מתאם הפוך לשווקי ההון – החרפת המשבר תוביל להיחלשות השקל מול הדולר והאירו. הפיחות של השקל עלול להיות דרמטי במצבי קיצון.
    • כפי הראה, החלשות של האירו מול הדולר. אירופה מושפעת מהמשבר הנוכחי באופן דרמטי הרבה יותר מארה”ב.
    • אפשרות להיחלשות של מטבעות הכלכלות המתפתחות (שווקים מתעוררים), במיוחד אלה שאינן יצרניות אנרגיה.
  6. תהיה השפעה שלילית ממושכת על הכלכלה העולמית – גם אם תרחישי האימים לא יתממשו, הרי שהמלחמה תפגע לאורך זמן ביצוא של רוסיה ואוקראינה למערב. בשביל לקבל קנה מידה, הכלכלה האוקראינית בעלת קשרים ענפים לשאר העולם: לאוקראינה עתודות עפרות הברזל השנייה בגודלה בעולם, עתודות הפחם השביעי בעולם, היצואן הרביעי בעולם של שעורה ותירס, יצואן הפלדה העשירי בעולם, היצואן השמיני בעולם של חיטה וכו’…

אף הניתוח הקצר לעיל, הכל יכול לקרות. הדרך הנכונה להתמודד עם אי הודאות היא לגבש תכנית פעולה אל מול תרחישי השוק האפשריים.

מצב זה יכול לייצר מספר הזדמנויות בתחום המטבע. לדוגמה, החרפת המשבר יכולה לסייע ליצואנים, שיכולים להנות מפיחות אלים של השקל. ראוי שיצואנים אלה יגיעו עם “תכנית פעולה” מוכנה מראש – שתאפשר להם לגדר את השער באופן דינאמי כשהוא עולה – ולא לפספס הזדמנויות.

לשיחה עם מנהל סיכונים

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

הירשם לניזולטר

הפופולריות

Exit mobile version