Connect with us

ניהול סיכונים

חשיפה מאזנית Vs. חשיפה תזרימית

Published

on

לפעמים, חברות שמבצעות פעולות גידור כדי להגן על התזרים העתידי שלהן, מגלות כי פעולת הגידור לכשעצמה יצרה להן בעיות אחרות – ובכלל זה, לעיתים, היפוך לכיוון החשיפה המאזנית.

הקשר שבין חשיפה מאזנית לבין חשיפה תזרימית הוא לעיתים מורכב ואינו אינטואיטיבי להבנה. הרצון “להגן על המאזן” למול הרצון להגן על התוכנית התקציבית, הם רצונות שלעיתים קרובות מתנגשים. על-מנת להבין מדוע הרצונות מתנגשים וכיצד ניתן למצוא את נקודת האיזון המתאימה לחברה מסויימת, נדרש תחילה להגדיר את המושגים חשיפה מאזנית וחשיפה תזרימית. החשיפה המאזנית היא ההפרש בין נכסים להתחייבויות שהם פריטים כספיים במאזן ואשר צמודים לבסיס הצמדה מסויים (מטבע מסויים, או מדד מחירים לצרכן). את החשיפה התזרימית נגדיר כתקבולים ו/או תשלומים במט”ח (או מדד) אשר צפויים בפרק זמן של שניים עשר חודשים קרובים. לפיכך, קיימות נקודות השקה בין החשיפה המאזנית לבין החשיפה התזרימית. לדוגמה, עסקאות שבוצעו מול לקוחות ו/או ספקים ואשר קיבלו ביטוי בספרים ואמורות להפוך לתזרים בתום ימי האשראי.

למרות שקיימות נקודות השקה בין החשיפה המאזנית לבין החשיפה התזרימית, חשוב להבין שהחשיפה המאזנית אינה נותנת ביטוי לכל החשיפה התזרימית, וההפך הוא גם הנכון – החשיפה התזרימית אינה מספקת מידע שלם לגבי החשיפות המאזניות. חשיפה מאזנית לא תספק מידע לגבי עסקאות עתידיות מול ספקים ולקוחות אשר טרם קיבלו ביטוי בספרים, אולם סביר להניח שהן תתקיימנה כחלק מהפעילות השוטפת ובמסגרת התוכנית התקציבית של החברה. חשיפה תזרימית לא תספק מידע לגבי נכסים או התחייבויות שאינם צפויים להפוך לתזרים בשנה הקרובה, לדוגמה: הלוואה הדולרית שנתה חברת אם שמטבע פעילותה שקל לחברת בת שמטבע פעילותה דולר, וחברת הבת אנה אמורה להחזיר את ההלוואה בשנה הקרובה. על-מנת להבין את החשיפה הכללית, נדרש לנתח כל חשיפה בנפרד. ניתוח החשיפה המאזנית לכשעצמו אינו פשוט, כיוון שישנן חשיפות מאזניות אשר “מסתתרות” ואינן גלויות לעין במאזן ההצמדה המאוחד. בכדי לזהות אותן, נדרש דווקא לנתח את מאזני ההצמדה סולו של כל חברה בקבוצה, לאור מטבע הפעילות שלה.

דוגמה להתנגשות בין הרצון להגן גם על המאזן וגם על החשיפה התזרימית, הוא מצב בו החברה מחליטה להגן על החשיפה התזרימית שהיא בד”כ ברובה ביטוי לתוכנית התקציבית של החברה, ע”י שימוש בנגזרים שמועד פקיעתם עד שנה קדימה. במקרה כזה, הנגזרים מגדרים לרוב עסקאות שסביר שיתקיימו בעתיד, אולם טרם קיבלו ביטוי בספרים בהווה. השערוך של הנגזרים והשינויים בשווים ההוגן לעיתים הופך אפקטיבית את כיוון החשיפה המאזנית, והרצון להגן באותו זמן גם על החשיפה המאזנית הוא מאתגר.

הטכניקות למציאת איזון בין הרצון לשמור גם על המאזן וגם על התוכנית התקציבית הן יישום “חשבונאות גידור” על רובד מסויים מהחשיפה התזרימית, ו/או ע”י שימוש באסטרטגיות עם סיכון מוגבל ותחום.

קיימת חשיבות רבה לניתוח כל מקרה לגופו והתאמת סל פתרונות באופן ספציפי לחברה באופן שתואם את תפיסת הסיכון שלה, את יכולותיה הכספיות ואילוצים טכניים הקשורים לדוגמה לסף מינימום לביצוע עסקאות. גיבוש אסטרטגיה ודרכי טיפול הוא נדבך אחד וחשוב, אולם יש לתת את הדעת גם לנושא של ביצוע עסקאות ההגנה בשווי הוגן ובאופן יעיל.  

לפלטפורמה ניהול חשיפה מאזנית ותזרימית, לחץ כאן

לשיחה עם מומחה

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לניזולטר

טיפים וכלים

גידור שנת תקציב – עקרונות ופרמטרים

Published

on

By

ברבעון האחרון של כל שנה חברות רבות שוקדות על הכנת תקציב לשנת העבודה הבאה. חלק עיקרי בתוכנית העבודה הוא שע”ח אשר משפיע כמובן על התקציב ויישומו. הכנת תקציב, כמו גם קביעת שער תקציב והחלטות גידור אסטרטגיות לעיתים נראים סבוכים . אנו סבורים כי עבודה מתודית וסדורה אשר מחד מצמצמת הערכות והיבטים פסיכולוגיים ומאידך נותנת משקל לסוגיות כלכליות ועסקיות, יספקו לחברה מענה נהיר וסדור לגידור שנת התקציב. 
בבניית תכנית העבודה נכון להתייחס למספר פרמטרים:

  1. שאלת שער תקציב
  2. סוגיית תקציב הגנות
  3. מתווה אסטרטגי לניהול פעילות המטבע

להלן נציג חלק מהסוגיות העיקריות העולות ועקרונות מנחים לאמור.

שער תקציב

תכנית העסקית המבוטאת בערכים כספיים. ניהול סיכונים משמעו להפחית או לנטרל גורמי סיכון אקסוגניים שאינם חלק מפעילות הליבה ואשר יש בהם בכדי לגרום לסטייה מהתוכנית העסקית.

כיצד באה לביטוי סביבת השער הנוכחית? עסקאות קיימות שכבר בוצעו לשנה הבאה? איך נקבע את שער מה ?באמת חשוב ורלוונטי מבין אלו? התקציב? מגמות מסחר ? תחושות אישיות? הערכות אנליסטים

שער תקציב, בעת קביעתו, אמור להיות שער בר הגנה. שער זה יהיה שער הייחוס במתווה ההגנות. מומלץ לבצע פעולות גידור בסמוך ככל הניתן למועד קביעתו של שער התקציב ובכך למנוע מצב בו “השוק ברח” ולא ניתן יהיה עוד להגן על שער התקציב. לפיכך, נכון להימנע ולצמצם שימוש בתחזיות ולפעול באופן המתודולוגי הבא:

שער תקציב = מרווח בטחון* + שער פורוורד לחצי שנה משוקלל עם עסקאות קיימות

* מרווח בטחון מומלץ: 2%-3%.

נוסחה:

ביאורים:

  • W1:  שיעור החשיפה לשנת תקציב הרלוונטית שכבר גודרה.
  • W2:  שיעור החשיפה לשנת תקציב הרלוונטית שטרם גודרה. 100% = W2+ W1
  • Protected Rate: שער ההגנה הממוצע של עסקאות ההגנה הקיימות.

סוגיית תקציב הגנות

תקציב אשר מיועד ליישום תכנית ההגנות שאושרה על ידי החברה.

האם חייבים להקצות תקציב הגנות? (התשובה היא לא. אפשר ולעיתים אף רצוי לגדר ללא עלות). כיצד נחשב את התקציב המומלץ? איזה מספר “נכון”? איך נוכל להשתמש בתקציב שאושר בחכמה? האם ננצל את כל התקציב שאושר? איך סביבת השוק ושער התקציב משתלבים בסוגיית תקציב ההגנות אם בכלל?

את התקציב נכון לגזור להערכתנו מפוטנציאל הנזק המקסימאלי, var.
מודל VaR הינו מודל הוא מודל סטטיסטי אשר מספק נתון מספרי (בכסף) באשר לנזק המקסימאלי שהחברה עלולה לספוג כתוצאה מחשיפה לגורמי הסיכון, על פני תקופה מוגדרת וברמת מובהקות נתונה (CL :confidence level). גובה תקציב הגנות לשנת תקציב אמור להיות פרופורציונלי לגובה הנזק שעלול להיגרם משינויים בשע”ח.

  • את גובה התקציב ניתן לגזור כאחוז מה var ( מומלץ לקבוע תקציב הגנות של 3% מה(var .
  • השימוש בתקציב, אם בכלל, יהיה בהתאם לסביבת השוק ושערי התקציב. ייתכנו מצבים שכיחים בהם לא יעשה שימוש כלל בתקציב הגנות במצבים בהם סביבת השוק מאפשרת הגנות מלאות ורחבות. בהביט כלים פיננסיים ואופק גידור, נטה את תקציב ההגנות לתקופות לפרק זמן בינוני ארוך ולכלי גידור אסימטריים.

מודל הגנות דינאמי שנתי

טרם ביצוע עסקאות הגנה עולות שאלות רבות. כמה לגדר מסך החשיפה? מה אופק הגידור?

באילו כלים פיננסיים עלינו לבחור? מתי לבצע עסקאות? רגע.. השוק קצת מתקן, אולי נחכה קצת? כיצד נבטא את שער התקציב בתכנון מערך ההגנות אם בכלל?

נכון לפעול בצורה סדורה, באימוץ מודל הגנות ומתווה אסטרטגי מותאם,נון ביצוע ויישום הגנות לשנת התקציב. המודל נתמך במספר רב של פרמטרים המספקים מענה ברור וחד לשאלות שנשאלו מעלה.

עקרונות המודל

  1. אופק גידור של עד שניים עשר חודשים בכל עת –  יישום עקרון זה מצמצם סיכון של “רדיפה אחר השוק…”
  2. שיעורי גידור הולכים ופוחתים על ציר הזמן – קביעת האחוזים תעשה מראש, לפני תחילתה של שנה פיננסית. עקרון זה מפחית את השימוש במכשירי גידור בטווחים הארוכים יותר, ובהתאם גם מצמצם את הסיכונים הנובעים מהם.
  3. ככל ששער השוק טוב יותר בהשוואה לשער התקציב כך יגדלו שיעורי הגידור, וההפך – שער התקציב שעל בסיסו תכננה החברה את פעילותה משמש כנקודת ייחוס באם שע”ח הוא “טוב” או “רע” עבורה.
  4. עיבוי מערך הגידור –   בכל חודש יש לעבות את היקפי הגידור שנקבעו מראש לגבי טווח שע”ח שישרור בשוק באותה עת.

יתרונות המודל:

  • פועלים לפי אסטרטגיה שאושרה מראש.
  • פעולה מתודית
  • יכולת למדוד את החשיפות, הגנות ושיעור הגידור בכל רגע נתון.
  • צמצום היבטים פסיכולוגיים בפעולות גידור. הערכות, ספקולציות ואמוציות.

גלו עוד כלים חכמים

לשיחה עם מומחה

Continue Reading

Uncategorized

מהם היתרונות בעולם של ריביות גבוהות?

Published

on

שיעורי האינפלציה הגבוהים ברחבי העולם לא הותירו ברירה לבנקים המרכזיים בסביבה הגלובלית אלא לנקוט בפעולות מוניטאריות אגרסיביות ולהעלות את הריבית בקצבים מהירים. פעולות אלו הובילו בסופו של יום לסיום עידן “הכסף הזול” בו הריביות ברחבי העולם עמדו על רמה אפסית במשך שנים. התגובה לצעדים המוניטאריים האגרסיביים בהובלת הבנק המרכזי בארה”ב לא איחרה לבוא, כאשר מדד הנאסד”ק ירד מתחילת השנה בכ-30%, הדולר התחזק מול סל המטבעות בכ-11% בהשוואה לאותה תקופה, והתשואה על אג”ח 10 שנים של ממשלת ארה”ב שברה שיא של 11 שנה.

במבט חטוף, כשמסתכלים על הנתונים השוטפים, נראה כי מתווה העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם עושה עוול לשווקים. הרי בסופו של יום, העלאות ריבית נועדו “לפגוע” במשק ולמעשה לדכא את הביקוש המצרפי של הצרכנים על ידי התייקרות הצריכה השוטפת. עם זאת, חשוב לזכור שבעולם של ריביות גבוהות יש גם לא מעט יתרונות כמו ירידה במחירי הנדל”ן וגידול בהיקפי החיסכון של משקי הבית שבסופו של דבר מיטיב את מצבם הכלכלי.

במקביל, כשהריבית במשק גבוהה, היא מייצרת אלטרנטיבות השקעה. הרי בעולם של ריביות נמוכות, המשקיעים יעדיפו להיחשף לאפיקי השקעה בעלי סיכון גבוה כדי להשיג תשואה, כמו בשוק המניות, כתחליף לריבית שמציע הבנק. אך במצב שבו הריביות גבוהות וניתן להרוויח על נכס סולידי כמו פיקדון- 4.0% על שנה אחת ללא סיכון, המשקיעים יעדיפו להימנע מהימורים על נכסים הכרוכים בסיכון ויסיטו את ההשקעות לנכסים סולידיים בטווחי זמן קצרים יותר.

הכירו את הפיקדונות של okoora

העלאות הריבית בישראל, בארה”ב ובאירופה הביאו עמן בשורה חיובית לחברות ועסקים שעובדים עם מט”ח. אותם עסקים שמנהלים קשרי סחר עם ספקים מחו”ל, מחזיקים בחשבונם יתרות מט”ח נזילות על מנת לבצע תשלומים עתידיים לצד המרות ויכולים ליהנות מתשואות אטרקטיביות בעזרת פיקדונות okoora- פיקדונות ייחודים לטווח הקצר. פיקדונות אלו נועדו לעסקים בעלי יתרות מט”ח שעתידים לבצע פעולות המרה בטווח הקצר ומחפשים תשואה אטרקטיבית במינימום סיכון.

כך למשל, יבואן ישראלי שרוכש בכל חודש דולרים על מנת לבצע תשלום לספקים, מחזיק בארנקו יתרה של 500 אלף שקלים. היבואן עתיד לשלוח בעוד כשלושה חודשים מספר תשלומים לספקים מחו”ל עבור הסחורה שעתיד לקבל ולכן עליו להמיר את היתרה שקיימת בארנקו לדולרים. בזמן שהכסף שוכב בחשבון, היבואן יכול לסגור את היתרה השקלית בפיקדון okoora לשלושה חודשים ולקבל תשואה של כ-5.7% הגבוהה ממה שהיה מקבל בבנק. עם סיום תקופת הפיקדון, במידה ושער הדולר/ שקל יעלה, היבואן יקבל את הקרן והריבית בשקלים לחשבונו וירוויח את הריבית. במידה ושער הדולר/שקל ירד – היבואן יקבל את הקרן והריבית בדולרים לחשבונו אך במקרה הזה כספי הפיקדון יומרו לדולרים, כפי שתכנן לבצע בסוף התקופה.

דוגמא נוספת היא יצואן ישראלי המקבל מספקים תשלומים בדולרים על בסיס חודשי. היצואן עתיד להמיר את הדולרים לשקלים בעוד כחודש על מנת לשלם משכורות לעובדים. בזמן שהכסף קיים בארנק, באפשרות היצואן להפקיד את היתרה הדולרית שקיימת ברשותו בפיקדון של okoora לתקופה של חודש ולקבל תשואה של כ-5.7% ובכך לשדרג את התשואה שהוא היה מקבל בבנק. עם סיום תקופת הפיקדון, במידה ושער הדולר/שקל ירד – היצואן יקבל את הקרן והריבית לחשבונו וירוויח את הריבית. במידה ושער הדולר/שקל עלה גם אז היצואן יקבל את הקרן והריבית לחשבונו אך במקרה הזה עבור היצואן תתבצע המרה אוטומטית לשקלים כפי שתכנן לבצע בסוף התקופה.

בשורה התחתונה, אין ספק שישנם לא מעט יתרונות בעולם של ריביות גבוהות, במיוחד לעסקים בעלי יתרות  מזומן שיכולים להרוויח תשואה אטרקטיבית בנכס חסר סיכון. הפיקדונות של okoora מהווים פתרון ייחודי שמתאים לחברות עם צרכי המרה שוטפים, לשדרג את התשואה שקיימת בבנק במינימום סיכון.

לשיחה עם מומחה בנושא פיקדונות

Continue Reading

כלכלת העולם

5 דברים שקרו בשוק המט”ח במהלך החגים

Published

on

עכשיו כשחגי תשרי מאחורינו, אספנו עבורכם את 5 הדברים המרכזיים שקרו בשוק המט”ח בשבועות האחרונים.

1. העלאת ריבית בארה”ב- רגע לפני שיצאנו לחופשת ראש השנה, הבנק המרכזי בארה”ב העלה את הריבית פעם נוספת ב-0.75% לרמה של 3.25%. בתגובה להחלטת הריבית, הדולר התחזק בחדות מול מטבעות העולם ושבר שיא של כ-20 שנה מול סל המטבעות ובמקביל השלים עלייה של כ-16% מול הסל מתחילת השנה:

מקור: בלומברג

בהודעה הנלווית להחלטת הריבית, יו”ר הפד הבהיר כי הבנק המרכזי בארה”ב לא יגיע לשלב של הורדות ריבית לפני שתהיה שליטה מלאה על האינפלציה. במקביל, עדכנו חברי הפד כלפי מעלה את תחזיותיהם לגבי גובה הריבית הצפויה בשנה הקרובה, מה שהוביל לעליית תשואות חדה בשוק האג”ח, למגמה שלילית בשוק המניות ולהתחזקות הדולר מול מרבית מטבעות העולם.

2. הבנק המרכזי ביפן הודיע על התערבות בשוק המט”ח– לראשונה מאז שנת 1998, הבנק המרכזי ביפן הודיע כי בכוונתו להתערב בשוק המט”ח ולמכור דולרים לאור ההיחלשות החדה של הין היפני . נזכיר כי יפן נותרה האחרונה מבין הכלכלות החשובות והמובילות בעולם עם ריבית שלילית וזאת למרות שיעור האינפלציה במדינה, אשר חצה את יעד יציבות המחירים של הבנק המרכזי ועומד על 3.0%.

הין היפני הגיע לשפל של 32 שנים מול הדולר:

מקור: בלומברג

3. העלאת ריבית בישראל- בנק ישראל העלה את ריבית הבסיס, כמצופה, ב-0.75% לרמה של 2.75%. במסיבת העיתונאים לאחר ההכרזה הסביר הנגיד כי על אף האינפלציה השלילית באוגוסט ישנן ציפיות להמשך אינפלציה חיובית. עוד הסביר הנגיד כי הוא מעדיף לבצע “FRONT LOADING”- העלאת ריבית אגרסיבית עכשיו ומתונה בהמשך. ההערכות הן כי עוד שנה רמת הריבית בישראל תעמוד על 3.5%.   

בתגובה להחלטת הריבית, השקל התחזק בחדות מול הדולר:

מקור: בלומברג

4. הפאונד נחלש בחדות והגיע לשפל של כל הזמנים מול הדולר- הבנק המרכזי של בריטניה הכריז על סיום תכנית רכישות אג”ח ארוכות ב-14.10 והודיע כי ירכוש אג”ח ממשלתיות בכל כמות שתידרש עד לתאריך הנ”ל. עם הכרזתו של הבנק המרכזי פוחת המטבע המקומי באופן חד ורשם שפל של כל הזמנים מול הדולר:

מקור: בלומברג

5. פרסום נתוני אינפלציה בארה”ב ובישראל- ביום רביעי האחרון פורסמו נתוני האינפלציה בארה”ב לחודש ספטמבר. בקצב שנתי, מדד המחירים לצרכן בארה”ב עלה ב-8.2% וזאת בניגוד לתחזיות המוקדמות שציפו כי שיעור האינפלציה יעמוד על 8.1% (נתון קודם- 8.3%). בקצב חודשי, המדד עלה ב-0.4% (צפי- 0.2%, נתון קודם- 0.1%). אומנם הפער בין התחזיות המוקדמות לבין הנתונים בפועל היה קטן , אך נראה כי המשקיעים כבר הפנימו כי האור בקצה המנהרה בכל הנוגע לירידה בשיעורי האינפלציה עוד רחוק. בהמשך לפרסום נתוני האינפלציה המאכזבים, מדדי המניות המרכזיים בארה”ב רשמו ירידות שערים , תשואות האג”ח זינקו והדולר התחזק מול מרבית מטבעות העולם.

במקביל, ביום שישי האחרון פורסם בישראל מדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר אשר נותר על שיעור של 4.6% בקצב שנתי, בהתאם לצפי המוקדם. עם זאת, בהסתכלות חודשית, המדד הפתיע כלפי מטה כאשר עלה ב-0.1%. בהסתכלות על סעיפי המדד, סעיף הדיור המשיך להאיץ כאשר עלה ב-0.6% וזאת על רקע עליה של 0.6% בסעיף שירותי דיור בבעלות, וזינוק של 0.7% בסעיף שכר דירה. סעיפים בולטים נוספים היו סעיף ריהוט וציוד לבית זינק אשר זינק ב-0.6%, סעיף פירות וירקות שעלה ב-2.2%, מחירי הלבשה והנעלה שעלו ב-0.3% וסעיף הבריאות אשר זינק ב-1.0% על רקע עליה במחירי הביטוחים. מנגד, מחירי המזון ירדו בספטמבר ב-0.4% וזאת על רקע ההוזלות המסורתיות לפני חגי תשרי.

בניגוד לשאר הסביבה הגלובלית, קצב האינפלציה בישראל עודנו נמוך אך עדיין רחוק מיעד יציבות המחירים של בנק ישראל. במבט קדימה, על פי התחזיות, מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר צפוי להאיץ לכיוון של 4.9% כך שסביר שנראה בהחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל (21.11) העלאת ריבית נוספת של 75 נ”ב.

לשיחה עם מומחה

Continue Reading

הפופולריות

כל המידע המוצג בדף זה, בין אם בצורת מאמרים, קטעי וידאו, פרסומים, טוקבקים או מדיה דיגיטלית/אלקטרונית אחרת, לרבות קישורים לאתרים חיצוניים, הינו מידע כללי בלבד. המידע המפורסם בדף זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. הכותבים ו/או מי מטעם ו/או כל גוף הקשור, במישרין או בעקיפין, לכותבים אינו מתחייב כי המידע הינו מדויק, אמין ושלם או שהדעות או הניתוחים הכלולים בו מייצגים את דעתם של הכותבים. כל העושה שימוש במידע הנ"ל עושה זאת על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. הכותבים ו/או כל גוף אחר הקשור לכותבים, במישירין או בעקיפין, לא יישאו בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה מהיסמכות או שימוש במידע, בדעות או בניתוחים האמורים.

שלח
הירשם לניוזלטר שלנו
הירשם לניזולטר
אני מסכים להצטרף לרשימה
שלח